המרא דאתרא של כפר-חב"ד, הרה"ג ר' שניאור זלמן גרליק טען תמיד, כי הצלחתו בתפקידו נשאבת מכוחו של הרבי בלבד. הוראותיו הקדושות היוו נר לרגליו, והדריכוהו בניהול הכפר. כך לדוגמה, כתב אליו הרבי איגרת מעניינת בב' אדר תשט"ז:
במענה לשאלתי לתכנית ואופן סידור כנוס תלמידים-ות הרשת ביום ההילולא... ענו לי, לתמהוני הכי גדול, שאף שהתלמידים הנה תיכף לבואם הכניסום למחסן והתועדו אתם וכו', הנה התלמידות הסתובבו ממקום למקום משך כמה שעות, ובמילא הרי לא לבד שלא ניצלו הזמן לפעול עליהן ולקרבן יותר ליהדות לתורה ומצותיה, אלא אדרבה נשאר רושם בלתי רצוי, ודי למבין.
ולשאלתי איך לא הכינו מקום מתאים בשבילן מראש, ענו לי שהקא סלקא דעתך היה שיתאספו בבית הכנסת, אלא שלפתע פתאום קמו אחדים בקול צעקה ותרועה שבשום אופן לא יניחו להתלמידות להתאסף שם מטעמי... יראת שמים!
ומטובו לברר בתור מרא דאתרא אצל הנ"ל
א) איפוא נמצא מקור בנגלה או בחסידות להנהגה מבהילה זו.
ב) מאין יש להם "כתפים רחבים" - ברייטע פלייצעס - לבטל מאה תלמידות מלשמוע דברי התעוררות ויראת שמים, כיון שאין הם רבנים מורי הוראה בישראל. ואין להם אלא להציע טענותיהם ולהניח הפסק דין להרב שבמקום.
ג) הרי ידע אינש בנפשיה מצבו ביראת שמים, שלא תמיד בשוה הוא, והאומנם כשמרגישים בעצמם לפעמים ירידה, האם גם אז נזהרים מלהכנס במקום קדוש עד שיחזור בתשובה שלימה וכלשון הרמב"ם שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלה עוד, או כמבואר בתניא באגרת התשובה לרבנו הזקן.
ד) גמרא מפורשת, סוכה נ"א ב', שנשים היו נכנסות לעזרה, ולא עוד שבראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ. ומה שתקנו גזוזטרא בשבילן היה מפני שלא יבואו לידי קלות ראש, כיון שהשתתפו אנשים ונשים בעזרה זו עצמה, אבל לא מפני שבנות ישראל פוגעות בקדושת העזרה, ח"ו.
וממה נפשך: אם ידעו הנ"ל מגמרא זו איך עשו ההיפך. ואם לא ידעו מזה, הרי אנשים שחוסר ידיעה זו בהם, אין להם להורות הנהגה בפרסום ובתוקף, והנהגה שנוגעת למאה מבנות ישראל.
בבית הכנסת שבו התפלל כ"ק מורי וחמי אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, ערכו איזה פעמים כנוס של תלמידות, וגם בחיי כ"ק מורי וחמי אדמו"ר בעלמא דין. וכנ"ל בסעיף שלפני זה, שאם אין הנ"ל יודעים מנהגי החסידים, עליהם לשאול, ולא להורות, ואם יודעים איך הורו לעשות ההיפך.