המרא דאתרא של כפר-חב"ד, הרה"ג ר' שניאור זלמן גרליק, נודע בהתמדתו, ובקביעתו עתים לתורה בכל שעות היממה. הוא טען, כי הבטלה מאבדת חלק מהחיים ומשתווה לאיבוד עצמו לדעת, כמאמר הגמרא: "מה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא".
הרב גרליק למד בחברותא עם, הרה"ג ר' מרדכי שמואל אשכנזי, ומבלי משים, הכשירו למלא את מקומו. הרב אשכנזי מתאר את ייחודיותו:
הבנת השאלה ופתרונה עלו במוחו במהירות יוצאת דופן. כישרונותיו העמקניים ותפיסתו החודרת היו לשם דבר. הוא הדהים אף בפרקטיות ההלכתית שלו, ובבקיאותו בחלקו "החמישי" של השולחן-ערוך.