טרם הגעתו ארצה, כיהן הרה"ג ר' שניאור זלמן גרליק, במשך שנים רבות, כרב בערים שונות ברוסיה. באחד החורפים, שרר מחסור חמור בעצים, והקהילה התלבטה מה קודם למה: הסקת המקווה או שמא חימום בית הכנסת?
הרב גרליק פסק, כי יש להשתמש בכמות העצים המצומצמת להסקת המקווה, ונתקל בזעמו של שמש בית הכנסת: "הייתכן?! הלוא קר בבית הכנסת ולא ניתן להתפלל בו!" כשנוכח הרב, כי הסבריו אינם משכנעים את השמש, חייך ואמר: "ראה נא, שנינו משתכרים מקופת הקהילה, אולם הבדל אחד בינינו: משכורתי נועדה כדי שיצייתו לדבריי, ואילו משכורתך מורה לך לציית לפקודות".
סיפור זה מבטא את הנהגתו האיתנה של הרב גרליק אף בכפר-חב"ד. דמותו הייחודית ייצגה תוקף רבני אמיתי.