המרא דאתרא של כפר-חב"ד, הרה"ג ר' שניאור זלמן גרליק, לא נח על זרי הדפנה, ועם הקמת הכפר נקט בשורה של פעולות לביסוסו.
תחילה, סירב לבקשתם של התושבים לכהן כרבם. הוא הביע את חששותיו מהתפקיד, באיגרתו אל הרבי הריי"ץ, אולם הרבי בירכו בברכת מזל טוב לרגל המינוי. כך באיגרתו הקדושה מכ' כסלו תש"י:
במענה על מכתב ידידי מחודש מר חשון העבר הנני בזה לברכו בברכת מזל טוב לרגלי התמנותו לרב לקהלת קדש אנ"ש שי' בכפר חב"ד ולעונג היתה לי הידיעה כי התחיל בשעורי תורה ברבים ובבנין מקוה,
יתחזק ויוסיף אומץ בעבודתו הקדושה ואל יחוש לזקנותו כי אם אמנם יש להתחשב בדברים הנוגעים לזהירות בשמירת הבריאות אבל בעצם החיות בעבודת הקדש צריך כל יהודי בכלל ורב בפרט להרגיש עצמו תמיד כצעיר לימים.
הרב גרליק כיהן כרבו של כפר-חב"ד, במשך עשרים וחמש שנה. הוא הצטיין בגאונותו, בפיקחותו, בתקיפותו ובמידותיו.
כאשר צוינה עובדת הימנותו עם תלמידיה הראשונים של הישיבה בליובאוויטש, הפטיר בענווה: "תומכי-תמימים הצמיחה תמימים רבים, אך אינני נמנה עימהם. משול הנני לאבן פשוטה ביותר, המושקעת ביסוד הבניין, ובטלה למבנה המפואר המוקם על גבה".