הרבי תבע מראשי החסידים לפתח את הקהילה בכפר חב"ד ואת מוסדותיה. איגרותיו הקדושות נושאות ביקורת חריפה, בבחינת "את אשר יאהב ה' יוכיח". מהתושבים תבע הרבי, להוות "נרות להאיר" ולשמש דוגמה חיה בכל הנהגתם. רצונו הקדוש היה, כי האווירה של הכפר תשאב לתוכה יהודים מכלל הסוגים והעדות, ותקרבם אל אורה הגדול של החסידות.
ואכן, קריאותיו של הרבי נפלו על אוזניים קשובות. דמויותיו החסידיות של היישוב, ניתבו את ביקורתו הקדושה לפסים מעשיים, ולא חסכו מאמץ לקיום רצונו. ההקפות השניות, מבצע המצה, ויתר פעולותיו של הרבי, החלו מכפר-חב"ד.
מדי שבת, נערכו התוועדויות עד זמן מנחה, בהשתתפותם של ראשי החסידים. בעלי מסירות הנפש, ששמרו על הגחלת ברוסיה, העלו זיכרונות מחייהם הנוראים, תיארו ברגש סיפורי חסידים ותבעו בלהט התקשרות לרבי. הקידושים נערכו על משקה בלבד, אף בעת שחצו זקני החסידים את גיל הגבורות. בכותל המזרח של בית הכנסת המרכזי, ישב המרא דאתרא, הרב גרליק.