הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן האמין ביכולותיהם של תלמידיו, ובניגוד לכמה מעמיתיו המשפיעים, תבע עבודה והתבוננות אף מהצעירים שבהם. הוא הוסיף, כי כיום, תפילה באריכות מעטה - אליבא דנפשיה, משיגה את מה שהושג בליובאוויטש על-ידי תפילה במשך יום שלם. הדרכתו הפרטנית אף הדגימה לבחורים כיצד לומדים פרק תניא, כיצד חושבים פרק תניא, וכן הלאה.
עם זאת, ר' שלמה חיים הבחין היטב בין תשוקה אמיתית לבין דמיונות שווא. כשהבחין פעם בבחור, החש שביעות רצון מבכיו, בעת קריאת שמע, על עוונותיו ולא על היעדר ממון, אמר: "ייתכן כי איבוד ממון לא יסב בכי, אך בעטיו ייזהר האדם שבעתיים. אולם בכיו של בחור זה על עבירותיו, לא ימנעו מלשוב עליהן מחר או מחרתיים".
כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו רמז, פעמים רבות, על הבנתו של ר' שלמה חיים לנפש תלמידיו. כאשר טען אחד מהם, כי ר' שלמה חיים התבטא אודותיו שאינו שייך לעבודה, השיב הרבי, כי אומנם כולם שייכים לעבודה, אך בפרטי הדברים עליו להתייעץ עם ר' שלמה חיים. אף באוזני הרה"ח ר' חיים שמריהו גוראריה ציין הרבי את פעולותיו של ר' שלמה חיים.
קטגוריה:ספר התניא]]