הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן הפליג לארץ הקודש בל"ג בעומר תש"ט. תחילה שהה במחנה העולים "שער העלייה" בעיר חיפה, ולאחר-מכן הועבר למעברה בבאר-יעקב. בכ"א תמוז תש"ט כתב אליו כ"ק אדמו"ר הריי"ץ:
נכון הדבר אשר יסתדר בקביעות מקום קבוע בתל אביב ויקבל עליו הנהלת וסדר לימוד דא"ח בישיבת תומכי-תמימים בתל-אביב וחזרת דא"ח ברבים.. וכן לבקר מזמן לזמן בכפר של התיישבות ועבודתם של הפליטים ובני ביתם יחיו, ולסדר מי שילמוד עמהם ועם בניהם יחיו.
ר' שלמה חיים קבע את מושבו בתל-אביב, ובחודש אלול נכנס לתפקידו כמשפיע של הישיבה. הרבי הריי"ץ התעניין אצלו רבות אודות מצבם של התלמידים, והוא שיגר דו"חות מפורטים.
מכתבו האחרון של ר' שלמה חיים אל הרבי הגיע לאחר ההסתלקות, והוא ביקש מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, להקריא את תוכנו בחדרו הקדוש של הרבי הריי"ץ. האיגרת אל כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו נכתבה באור לט' אדר תש"י, פחות משלושים יום לאחר ההסתלקות, ורמיזתה בסופה אודות נשיאותו הקדושה מעניינת במיוחד:
בהמכתב מכ"ט [טבת] הוא רשימה מפורטה מכל התלמידים יחיו בתומכי תמימים אשר כ"ק התעניין לידע בפרטיות. גם רשמתי שם שֵם אמם שיהיה גם כן בדרך פ"נ כו'...
בקשתי מכת"ר, אם שכ"ק הכ"מ לא הספיק לפותחם, יפתחם כת"ר וייכנס לחדר שכ"ק הכ"מ מקבל אנ"ש על יחידות וייגש לשולחנו הקדוש ויצייר לפניו כמו שכ"ק יושב בחיים חיותו ויאמר לו בעל פה בקשתי - בשמי שלמה חיים בן יהודית - קורא לפניו רשימת התלמידים מתומכי תמימים ליובאוויטש אשר בתל אביב...
רשימת התלמידים יחיו הנה אחר קריאתו לפני כ"ק הכ"מ תישאר מונח על שולחנו הקדוש.. יֵדע כת"ר איך ובמה להמשיך עבודתו גם על להבא.
תשובתו של הרבי לבקשה זו, שונה מנוסחה הקבוע באותם ימים: "קראתי בהיכל כ"ק מורי וחמי אדמו"ר, שלשם נכנסים לנתינת פדיונות", ורומזת על קבלת הנשיאות:
מכתבו מט' אדר הגיעני, ומלאתי בקשתו לקרות רשימת תלמידיו, והסדר לשלשים שקבע, והפ"נ - בהיותי על הציון. כבקשתו נשארה רשימת התלמידים אצלי.