סיפר הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן :
כשבא רבינו הזקן למעזריטש, הבין את מהות עבודתו של כל אחד מתלמידיו של המגיד, למעט זו של רבי אהרון מקארלין. דרכו של רבי אהרון הייתה, להיאנח בתפילה.
לאחר-מכן, הבין אדמו"ר הזקן את הנהגתו של רבי אהרון, והסבירה: "בכל שעה מאיר צירוף אחד מי"ב צירופי שמו של הקדוש ברוך הוא. אנחותיו של רבי אהרון הן, משום שחש בכל שעה את החיות החדשה, ועבודתו בבחינת רצוא ושוב, כי החיות מאירה באופן של רצוא ושוב".
אומנם, הוסיף אדמו"ר הזקן ושאל: "אם זו דרגתו של רבי אהרון, מהו הרבי?"
השיבו תלמידי המגיד: "א. הרבי חש את החיות במשך היום כולו, בניגוד לרבי אהרון החש זאת בעת התפילה בלבד. ב. רבי אהרון מתפעל מכך (משום שזהו עניין נשגב לגביו), והרבי אינו מתפעל מכך".