אומנם, תלמידי מחלקת תומכי-תמימים סבלו מאי נוחות רבה, במשכנם החדש בעיר. היה זה מקום קטן, בו התקיימו הלימודים בלבד, ואילו האכילה והלינה היו בשני מקומות נוספים - הרחוקים זה מזה. שאון העיר תל-אביב תרם אף הוא את חלקו להיעדר מנוחת נפשם של תלמידי הישיבה.
המשפיע הרב קסלמן הציע לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, להעתיק את הלימודים לבניין הישיבה בלוד. ההצעה התקבלה אצל הרבי בחיוב, והאישור לכך ניתן בנר שביעי של חנוכה תשי"א:
מה ששואל חוות דעתי בענין מה שעלה בדעתם להעתיק הישיבה מתל אביב ללוד, וטעמם ונמוקם עמם בכדי שלא יבלבל שאון עיר תל אביב להשקידה בלימודים וכו', גם חסים הם על איבוד הזמן בהליכה מבית אחד לחברו וכו'.
הנה לפי דעתי נכון הדבר במאד, וכמה פעמים שמעתי מכ"ק מורי וחמי אדמו"ר הכ"מ על דבר ישיבת כרכים קשה, והפליג בהמעלה שהיתה להישיבה בליובאוויטש ששם היתה הישיבה עיקר ושאר עניני העיר לא תפסו מקום כלל לבלבל את התלמידים הקטנים בדעה ואפילו לא הגדולים, מה שאין כן בניו-יארק וכו'.
ועל אחת כמה וכמה במצבם עתה שיש לקוות לתועלת גדולה אם תהיה הישיבה במקום שהיא תהיה עיקר ושאר עניני המקום יהיו טפלים או לא יתפסו מקום כלל. אבל בכל אופן לפי דעתי צריך להשאיר איזה כתה או מחלקה בתל אביב גם כן, כדי שזה יהיה ממוצע וצינור אשר על ידו יהיה נקל יותר להמשיך ילדי תל אביב וסביבותיה להישיבה בלוד.
העתקת מחלקת תומכי-תמימים התממשה לאחר חג הפסח, והרב קסלמן דיווח על כך בח' אייר:
מראש חודש אייר הנה תהילה לאל מסתדר סדר הלימודים בישיבת תומכי תמימים ליובאוויץ אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתוספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפני עצמם.
וכולם יחד בערך ארבעים תלמידים כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה.
עם הזמן, הועתקו אף הכיתות הצעירות של אחי-תמימים לישיבה בלוד. בשנת תשכ"ג, עבר הרב קסלמן עם תלמידיו המבוגרים לבניין שהוקם בכפר-חב"ד, ובלוד נותרה ישיבה קטנה בלבד.