התוועדותו של ר' אברהם בתורת-אמת בחג החנוכה תשי"ז, עוררה הדים רבים ואינה משה מזיכרונם של התלמידים. ימים קודם לכן, הציע הרה"ח ר' יונה איידלקופ ע"ה, לייסד שיעור תניא בישיבת באר-יעקב. הוא שוחח בנידון עם ראש הישיבה, הרב שלמה וולבה, והלה הבהיר, כי זקוק הוא לאישורו של הגאון הרב יצחק זאב סולובייצ'יק. ר' יונה לא היסס ופנה אל הרב סולובייצ'יק, אולם נענה בשלילה. הרב סולובייצ'יק נימק את התנגדותו ללימוד חסידות בישיבות ליטאיות, בכך ש"זו מחלוקת ישנה". הרבי עצמו התערב בסוגיה זו, וחיזק את ידיו של הרב איידלקופ:
ובמה שכתב שדבר עם פלוני בן פלוני על דבר לימוד התניא, וענה אז דאס איז א אלטע מחלוקת [שזו מחלוקת ישנה], לפלא שאין מי שיסביר להנ"ל אשר אותם שחלקו לפני מאתיים שנה אמרו טעמם גלוי שחוששים הם שלא יתמעט על ידי זה בעניני יראת שמים וכו',
ובזמן שעבר מאז וביחוד בדורנו זה, רואים במוחש אשר אדרבה זהו מוסיף ומחזק ביראת שמים, בהידור בקיום המצות כו' וכו' והרי הם ראו זה במוחש במדינתם לפנים ורואים זה במוחש גם בארץ הקודש תבנה ותכונן, וק"ל.
באותה התוועדות בתורת-אמת, דיבר ר' אברהם בחריפות רבה ובסגנון נדיר, אודות ההתנגדות ללימוד ספר התניא.