נכדו של הרה"ח ר' אברהם פריז ע"ה, הרה"ח ר' מנחם מענדל שיחי' וולף, מספר:
הנסיעה אל הרבי, באותן שנים, לא הייתה מובנת מאליה. לבד מהקושי הכספי שהיה כרוך בכך, גם מבחינה רעיונית התעורר דיון בעניין.
היו שטענו, כי על התמימים להשקיע את מרב זמנם בעבודת התפילה ובלימוד נגלה וחסידות, בעוד הנסיעה לחצרות קודשנו הינה לעיתים רחוקות בלבד, כדי לשאוב כוחות ולהתקשר לנשיא הדור.
"סבי ייצג גישה שונה לחלוטין. הוא הטיף באוזניי על התקשרות לרבי, ונטף אמרי שפר בנושא זה. לדבריו, החיים תלויים בהתראות עם הרבי, ולאחר שיבה מחצרות קודשנו, יש לברך "הגומל" על ההיוותרות בחיים - למרות ההתנתקות הפיזית מנשיא הדור.