הרה"ח ר' אברהם פריז ע"ה ניהל באותם ימים התכתבות מרתקת עם הרבי, אודות קבלת הנשיאות. הרבי כתב אליו בי' אייר תש"י:
ושלא תחשדני במה שאין בי.
בערב ראש חודש סיוון, כתב אליו הרבי שוב:
ומה שכותב אודותי, הנה מה מועילה הכתיבה, כאשר לי אין את זה. אני על עצמי - איני צריך לחפש רמזים ופירושים ומספיקה בשבילי התבוננות קלה בנידון זה במעמדי ומצבי - כדי לדעת במה (באיזו דרגה) מצויים, ואם כן - מה יכול כבר אדם אחר לשנות באמצעות ראיות ושכל?
אלא, מה יהיה? - מה אני יודע, מה הרבי חושב, הדבר הוא באחריותו - הוא בוודאי ידאג לכך, כיצד - איני יודע, ישנם עוד דברים שאיני יודע.
בג' תמוז, השיב הרבי לתחנוניו של ר' אברהםב:
איני יודע אם צדקו טענותיו, אבל מצד קבלת עול טאר מען ניט נארען א אידן, ובפרט א רבים [אסור להוליך שולל יהודי אחר, ובפרט רבים].
בט' שבט תשי"א, יום אחד טרם קבלת הנשיאות, כתב אליו הרביב:
ר' אברהם, מדארף צוריק אראפבריינגען דעם רבי'ן. אזוי איז צו שווער - סיי פאר מיר, סיי פאר אייך און ווער האט הנאה דערפון! [יש להוריד בחזרה את הרבי. כך, קשה מדי - הן עבורי והן עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?].