אחד מתלמידיו של המשפיע הרה"ח ר' חיים שאול ברוק נסע אל הרבי, וברצותו לשמח את משפיעו הדגול, שיגר אליו תמונה, בה נראה הוא יושב ליד ביכל חסידות. ר' שאול התרשם, כי הבחור למד חסידות כדי להצטלם, והתרגז מכך מאוד. הוא התוועד על כך במשך שעה שלמה, וטען, שהיה מתאים יותר שיצטלם עם עיתון, משום שמהותה של החסידות היא כה פנימית ואילו תמונה מהווה עניין חיצוני לחלוטין.
הרה"ח ר' שמואל שיחי' שניאורסאהן מוסיף:
"ר' שאול טען בלהט, כי השימוש בתורת החסידות כדי להיזהר בעניינים של סור מרע ועשה טוב, דומה לגריפת זבל וצואה באמצעות מטאטא של זהב.
לדבריו, הזהירות בקיום מצוות מעשיות אמורה לנבוע מלימוד "קיצור שולחן ערוך", ואילו את לימוד החסידות יש לנצל לעניינים נעלים יותר. הוא הוסיף, כי אם לא מצליחים לגרוף את הזבל אף עם מטאטא של זהב - נורא המצב מאוד" (ראה על כך לעיל בערכו של הרה"ח ר' שאול דובער זיסלין).