עם החסידים שעלו לארץ הקודש בשנות הצדי"ק, וחוללו את המהפכה החב"דית המתוארת בספר זה, נמנה המשפיע הרה"ח ר' חיים שאול ברוק.
ר' שאול התיישב בעיר ראשון-לציון וכיהן כרב הקהילה החסידית בה. הלמדנים שבעיר השתאו מבקיאותו בש"ס, בעלי ההלכה נפעמו מכוחו ההלכתי, החסידים התפעלו אף משיעוריו בחסידות ומהתוועדויותיו, ועמך בית ישראל נהנו משיעוריו ב"עין-יעקב" שתובלו בסיפורי חסידים.
עם הקמת הישיבה בתל-אביב, נתמנה ר' שאול לעמוד בראשה. הצלחתו בתפקידו דווחה לרבי הריי"ץ, על-ידי הרה"ח ר' אליעזר קרסיק:
מהראש ישיבה הרב ברוק, אנו מאוד שבעי רצון, בכל הפרטים. סדר לימודו עם התלמידים לפי כישרונותיהם ושנותיהם, הוא בסדר גמור, לפי דרישתנו. ההתמסרות שלו לכל תלמיד ותלמיד, והאכפתיות מכל תלמיד בפרט ומכל העניין בכללותו - הם אצלו כאילו שזה עניין שלו ממש, ולא כשכיר בלבד. ומבלי הבט על כך שהמשכורת המגיעה לו, והוא נצרך לכך, אין הוא מקבל.
אצל התלמידים יש ביטול פנימי אצלו, המה אוהבים אותו.
בראשית שנת ת"ש, נתמנה ר' שאול למשפיע בישיבה. מסירותו הנפלאה להחזקת המוסד מבחינה גשמית ורוחנית, הדהימה את רואיה. דמותו התמירה ניבטה היטב. אמרותיו השנונות בהן הצליף בתלמידיו, הופנמו על-ידם, מתוך הכרה נפלאה כי דורש טובתם הוא.
התוועדויותיו נודעו בייחודיותן, והותירו רושם בל יימחה. הדמויות אודותן שח נותרו בלב תלמידיו, והתוו את הנהגתם החסידית ומידותיהם הטובות.