הרב אליהו קוק מציין ווארט שנון של הרה"ח ר' חיים שאול ברוק, משמו של הגאון ר' חיים מבריסק:
הגמרא במסכת חגיגה קובעת שלושה סימנים, המעניקים יחדיו את התואר "שוטה": יוצא יחידי בלילה, לן בבית הקברות וקורע את כסותו. חיוניותם של שלושת הסימנים מנומקת אף היא בגמרא: יציאה בלילה עשויה לנבוע ממזג אוויר חם, לינה בבית קברות עשויה לנבוע מכמיהה לרוח טומאה המכשפת, ובגדים נקרעים אף מחוסר שימת לב בעת התבוננות יתרה.
שאל הגאון מבריסק: הלוא אף אם נתקיימו שלושת הסימנים, ניתן לומר, כי יצא לשאוף אוויר ובד בבד חפץ לעסוק בכשפים ואגב כך שקע במחשבות וקרע את בגדיו. מנין לנו אם כן שהוא שוטה?!
תירץ הגאון: "אין צורך לתרץ שלושה תירוצים שונים, בעת שניתן להפריך את שלושה התמיהות בהבנה אחת: שוטה!"