מאותו מקור

הרה"ח ר' חיים שאול ברוק סיפר:

בני זוג התחייבו ביניהם, כי בעת שייפטר האחד מהם מן העולם הזה, לא יינשא בן הזוג שנית. כעבור זמן, נפטר הבעל, אולם האישה לא קיימה את הבטחתה. בעלה בא אליה בחלום פעמים רבות, וציער אותה מאוד על כך. כל התחבולות שהופעלו, בניסיון לעצור את החלומות, לא הועילו.

לבסוף, באה האישה אל הבעל שם טוב, והוא יעץ לה, לקחת מקל עץ ולכרוך סביבו עשב, ללכת לבית העלמין ולהתפלל מספר תפילות ליד קברו של בעלה. עשתה האישה כדברי הבעל שם טוב, וחלומותיה פסקו.

כשסיפרו זאת לגאון מווילנה, אמר: "הרי זו גמרא מפורשת בירושלמי, אולם פלא בעיניי, מנין ידע הבעל שם טוב את הירושלמי". כשסיפרו לבעל שם טוב על דבריו של הגר"א, ביקש למסור לו, כי דברי הירושלמי ידועים לו מאותו מקור ממנו קיבל הירושלמי.