הרה"ח ר' משה ליפא רבינוביץ' מתאר מעשה נפלא, ששמע מהרה"ח ר' חיים שאול ברוק, אודות מעלתם של רבותינו נשיאינו:
"בעת נישואי בתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי עם הרה"ק רבי יעקב ישראל מצ'רקס, אמר הרבי האמצעי חסידות במשך שעות רבות, ואילו אביו של החתן, הרה"ק רבי מרדכי מצ'רנוביל, שתק. חסידיו של רבי מרדכי נעצבו משתיקת רבם והתלוננו בפניו על עובדה זו. הוא השיב להם:
"ישנם שני פסוקים הסותרים לכאורה זה את זה. מחד נאמר "יראו את ה' קדושיו", ומאידך כתוב "יראו מה' כל הארץ". אלא התשובה היא, ש"קדושיו" יראים "את ה'" דהיינו יראה עילאה, ואילו "כל הארץ" יראים "מה'" שזו יראה תתאה".
"בהתאם לכך, ביאר רבי מרדכי את דברי הגמרא במסכת בבא קמא, אודות שמעון (או נחמיה) העמסוני, ש"פירש מלדרוש את ה'" בעת שהגיע ל"את ה' אלוקיך תירא". המפרשים תולים את מעשהו בכך שתמה כיצד ניתן להוסיף על יראת ה' (בהתאם לכלל התלמודי ש"את" מהווה ריבוי), אך רבי מרדכי הסביר, שחדל לדרוש, כי הגיע לדרגה גבוהה כל-כך דוגמת יראה עילאה.
"כשסיים רבי מרדכי את דבריו, יצאו חסידיו מחדרו בצהלה, והסבירו לקהל מהיכן נובעת שתיקתו של רבם. כשהגיעו הדברים לאוזניו הקדושות של אדמו"ר האמצעי, הסביר לחסידיו של רבי מרדכי:
"כתוב שם בגמרא, כי רבי עקיבא דרש את המילה "את" ("את ה' אלוקיך תירא"): "לרבות תלמידי חכמים". יוצא מכך, שרבי עקיבא המשיך לדרוש גם כשהגיע ל"את ה' אלוקיך תירא". מדוע אם כן "פירש" שמעון העמסוני, בשונה מהנהגתו של רבי עקיבא?
"הסיבה לכך נעוצה בעובדה שרבי עקיבא היה רבי, ולכן היה מסוגל לעלות לדרגה גבוהה דוגמת יראה עילאה ולשוב בחזרה. שמעון העמסוני, לעומת זאת, לא היה מסוגל לכך, ולכן חדל מלדרוש".