הרה"ח ר' חיים שאול ברוק סיפר:
בהתוועדות מסוימת, שהתקיימה בדירתו של אחד החסידים, ביקש הרה"ח ר' איצ'ה מתמיד לנטוש את המקום - שעה קלה לאחר הגעתו. הביעו הנוכחים את פליאתם, ודחקו בו להישאר עימהם. הוא נעתר לבקשתם, אולם כעבור כמה דקות נטש את הבית. למחרת שאלוהו החסידים לפשר הנהגתו, והשיב:
"האדם מחויב לגרש את מחשבותיו הזרות שנופלות במוחו. כשהגעתי לדירה בה התקיימה ההתוועדות, החלו נופלות במוחי מחשבות רעות ביותר, וכל ניסיונותיי להתעלם מהן עלו בתוהו. תחילה, תמהתי על מקורן, אולם כישלוני בהתמודדות עימהן לימדני, כי המקום גורם אותן ועל כן הלכתי".
"בדקו החסידים ומצאו, כי אותו בית שימש בעבר כנסייה נוצרית".