הרה"ח ר' אלכסנדר סנדר יודאסין העלה על הכתב, בספרו "הלקח והליבוב", כמה מסיפוריו החסידיים. אחד מהם מעניין במיוחד, ומלמד על חינוכם הפנימי של החסידים:
הרה"ח ר' אברהמ'קע לנדא מזעמבין היה נוהג לאכול בכל ימות הפסח "מצות" [פשוטות] (מובן עגולות מעשה יד), וכשהתחילו אחדים מהחשובים להדר ולאכול "שמורה" לא רק בלילה הראשון אלא גם בכל ימות הפסח, היה נראה להם כיוהרה נגד הרב. והיו שואלים אותו בכל שנה, כמה "שמורה" לאפות השנה בשביל הרב, והיה עונה להם שבכל ימות הפסח הוא אוכל "מצה".
אך פעם נרמז לרב, שכדאי שיתחיל להדר ולאכול "שמורה" כל ימות הפסח, אז ליטף בזקנו ואמר: "אברהמ'קע רוצה להתחיל ולהדר השנה לאכול "שמורה" כל ימות הפסח, זאת אומרת שאברהמ'קע נשתנה ונתעלה?!" והביט על זקנו ואמר: "לא! לא! אברהמ'קע עוד לא נתעלה, ויוכל לאכול עוד "מצה" כל ימות הפסח".