הרה"ח ר' אלכסנדר סנדר יודאסין עורר אודות לימוד בספר התניא, ואף הציג דוגמה אישית - בדמותם של ספרו "הלקח והליבוב" ושיעוריו הרבים. התמימים מהישיבה בכפר-חב"ד, שהשתתפו בשיעוריו בבית הכנסת בשכונתו, נזכרים בהם בערגה ובגעגועים.
להלן כמה מאמרותיו אודות ספרו של רבינו הגדול:
א. הצמח-צדק אמר לכ"ק אדמו"ר המהר"ש: "בקיאות באותיות החומש, התהילים והתניא, מבטלת את כלל ההעלמות וההסתרים, ככתוב "ויהי חתת אלוקים" - ראשי תיבות "חומש תהלים תניא".
ב. אדמו"ר הזקן שלל את כוונתו של הצמח-צדק, לנקד את ספר התניא ולחלקו לפסוקים, באומרו: "אסור לנקד ספר תורה ולחלקו לפסוקים, משום שעולים לצירופים שונים, וכן הדבר בתניא".
ג. במהלך התוועדות י"ט כסלו תק"ס, בהיות כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק בן אחת עשרה שנה, הקיש על עמוד התפילה והכריז: "אום אתה הראת". לאחר קריאת הפסוקים, בנוסח של שמחת תורה, חולקו ספרי התניא בין הנוכחים, ונערכו הקפות: "פלוני בן פלוני מכובד בהקפה ראשונה" וכן הלאה. בתום ההקפות, נמשכו הריקודים עד שעה מאוחרת.
לאחר-מכן, קרא אדמו"ר הזקן לצמח-צדק, הניח את ידיו הקדושות על ראשו ובירכו, שיגלה התורה שבעל-פה - בתורה שבכתב של תורת חב"ד.
ד. הרבי הרש"ב אמר לבנו, כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, בעת שהחל ללמוד עימו תניא: "ספר התניא דומה לחומש. כלל ישראל, מהגדול שבגדולים עד לקטן שבקטנים, לומדים חומש לפי השגתם. אולם, הם אינם מבינים את החומש, ואדרבה: הגדול יותר מבין הפלאת החומש. כן הוא בתניא".