השבוע נשיא ארצות הברית שוב חזר ואמר שהוא הולך לדחוף את הרעיון על חלוקתה של ארץ ישראל לשני עמים . אבל מסתבר שאין זה חידוש של ימינו , אלא מדובר ברעיון שנולד לפני למעלה משבעים שנה.
בשנת תרצ"ו פרץ מרד ערבי בארץ ישראל . הערבים התקיפו והרגו יהודים במקומות רבים בארץ, הם השתוללו וערכו פרעות בכל מקום שידם הגיעה, והדי המאורעות הללו הגיעו לכל העולם. בארץ ישראל שלטה אז ממשלת המנדט, החדשות על הנעשה בישראל הלכו והתפרסמו בעולם כולו, והממשל הבריטי לא יכול היה להמשיך לשבת בחיבוק ידיים. הם החליטו לשלוח ועדת חקירה ממשלתית שתבוא לארץ ישראל , תאזין לטענותיהם של נציגי שני הצדדים, היהודים והערבים, ותמליץ על הצעות ראויות לפתרון הסכסוך. ליושב ראש הוועדה התמנה הלורד פיל ועל שמו גם נקראה הוועדה - "ועדת פיל".
עם בואה של הוועדה לישראל הופיעו בפניה נציגי המנדט, נציגי היהודים ונציגי הערבים והשמיעו את דבריהם. אחד מהעדים האחרונים שהעידו בפני הוועדה היה יו "ר הסוכנות דאז דוד בן גוריון. הוא נאם במשך שלוש שעות רצופות והרצה על הזכות של היהודים לארץ ישראל. כשהוא סיים את נאומו פנה אליו הלורד פיל ושאל אותו: "מר בן גוריון, האם אני יכול להפנות אליך שאלה אישית?" והוא השיב בחיוב . "מר בן גוריון, היכן נולדת?" - "בפלונסק" הוא השיב. "היכן היא פלונסק?" שאל אותו הלורד. "זוהי עיר בפולין" השיב בן גוריון.
לשמע הדברים, מלמל הלורד פיל לעצמו, חצי לעצמו חצי בקול (בעוד דבריו נשמעים היטב במיקרופון): "זה מאד מוזר . כל העדים מן הצד הערבי מעידים שהם נולדו בפלשתינה, ואילו כל העדים מן הצד היהודי - למעט אחד מהם - נולדו בחוץ לארץ". ואז הוא פונה לכיוונו של בן גוריון ושואל אותו: "אדם מתגורר בבית במשך שנים רבות ולפתע מגיע מישהו וטוען לבעלות על הבית, החוק הבינלאומי קובע שעל הטוען לבעלות מוטלת חובת ההוכחה שהוא בעל-הבית. מר בן גוריון - שאל הלורד פיל - וכי יש לך מסמך או שטר - מכר שמעניק לך את הזכות לתפוס את מקומם של בני הארץ הערבים המתגוררים כאן מזה דורות?!"
על דוכן העדים היו מונחים ספר התנ "ך - ולהבדיל - הקוראן שעליהם הושבעו העדים. באופן ספונטני הרים בן גוריון בידו את ספך התנ"ך והכריז "זה הקושאן שלנו!".
•••
מתוך 613 מצוות התורה, מהי המצווה הקשה ביותר לביצוע? [שאלה לקהל]
מן הסתם יש כאלה שיטענו שלא לעבוד בשבת זוהי מצוה קשה. אחרים יטענו שברית מילה היא המצוה הקשה ביותר. מישהו אמר לי השבוע שבעיניו המצוה הכי קשה זה האיסור לדבר לשון הרע. אבל לאמיתו של דבר המצוה הכי קשה לביצוע מופיעה בפרשת בהר.
בפרשת השבוע שלנו אנחנו קוראים על מצות שמיטה . מהי השמיטה? חקלאי עובד את אדמתו במשך שש שנים , יש לו עובדים , מנהלים, אנשי מכירות וכו ' וכו', והוא מוכר את היבול המשובח שלו בארץ ובחו "ל. ואז מגיעה שנת השמיטה ועליו לחדול מכל העבודה . השדה שהיתה עד עכשיו רכושו הפרטי - הופכת באחת לשדה הפקר. מהרגע של כניסת שנת השבע היא שייכת לכולם בשווה. וכפי שרש"י כותב "שלא תנהגו בהם כבעל הבית אלא הכל יהיו שוים בה" (ויקרא כה, ו).
הקושי של שמירת השמיטה נובע מכמה בחינות. ראשית, אם החקלאי הזה לא יעבוד ויבטל ממלאכתו במשך שנת השמיטה - הוא יאבד את מקור הפרנסה שלו , והוא ייאלץ 'לשבור' תוכנית חיסכון שהוא חסך במשך שנים רבות כדי שהוא יוכל לשלוח את הילדים לקולג'! שנית, החקלאי הזה אינו יכול עכשיו להעסיק את הפועלים שלו כי אין לו עבודה עבורם . אך טבעי הדבר שהם יחפשו עבודה אצל חקלאי ערבי שכן מעבד את שדהו בשנת השמיטה.
ויתרה מזו: במשך השנים החקלאי דנן בנה לעצמו קליינטורה, קבוצה של סוחרים שרוכשים ממנו את היבול שלו . ואילו עכשיו כאשר אין באפשרותו למכור להם סחורה במשך שנה שלימה, הם יצטרכו לפנות למקורות אחרים שכן יכולים לספק להם סחורה.
יוצא אם-כן שאחרי שנת השמיטה החקלאי הזה צריך להתחיל לבנות את הכל מחדש מן המסד עד הטפחות, שהרי הוא איבד את הקונים ואת העובדים וכו' וכו'.
מהיכן אנחנו יודעים שזוהי אכן המצוה הכי קשה ? מהתורה עצמה. בפרשתנו התורה שואלת את השאלה הזאת : "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו" (ויקרא כה, כ). התורה לא שואלת את השאלה הזאת על שום מצוה אחרת . לא מצאנו ששואלים על שמירת שבת וכי תאמרו אם לא נעבוד בשבת מהיכן תהיה לנו פרנסה , או על ברית מילה כיצד נחזיק מעמד מהכאבים, או כיצד נצליח לצום ביום הכיפורים. רק על מצות שמיטה אנחנו מוצאים שהתורה מעלה את התמיהה הזאת . כלומר, גם התורה מסכימה שזוהי שאלה לגיטימית שראויה להישאל . אלא שהקב"ה עונה ומבטיח "וצויתי את ברכתי בשנה הששית" - אם תשמרו את המצוה הזאת , הקב"ה מבטיח לנו שתהיה לנו מספיק תבואה.
מה הם הטעמים למצות שמיטה? מה עומד מאחורי הרעיון של שמירת השמיטה?
הרמב"ם בספרו 'מורה נבוכים ' מבאר שהטעם הוא "ושתוסיף הארץ תבואתה ותתחזק בעומדה בשמיטה" (מו"נ פרק לט). הרמב"ם מסביר שזה לא טוב לאדמה אם עובדים אותה שנה אחרי שנה ללא הפוגה , שכן האדמה נחלשת. לפיכך כדאי שהחקלאי יתן מנוחה לאדמה, ובשנה הבאה היא תוציא יבול רב יותר ומשובח יותר.
בעל ה'עקדת יצחק' מביא טעם אחר. הוא מבאר ששנת השמיטה לא נובעת מפני דאגה לאדמה, אלא דאגה כלפי האדם שלא יהפוך ח "ו לעבד נרצע של האדמה , ושלא יהיה "חיית עבודה" שאינו מסוגל לקחת חופש מעבודתו - בלשון העם "עובד כמו חמור". וכך כותב ה'עקדת יצחק': "ומוכרים אותה (את נפשם) לצמיתות לעבוד את האדמה... כצמד פרדים" (שם שער ס "ט).
השמיטה נועדה אפוא להעיר את האדם ולנתקו מהבלי העולם ולהזכיר לו שיש אכן עוד כמה דברים בחיים פרט לעבודה המייגעת בשדה.
כשם שהשבת עוצרת את היהודי מעבודתו הרצופה במשך ימות השבוע ולא מאפשרת לו להיות "חמור עבודה" ללא הרף - כך החקלאי נח מעבודתו אחרי ששת שנות עבודה רצופה , ואז הוא לוקח שנת שבתון.
האבן עזרא מוסיף יותר על דבריו ומבהיר כי השביתה הזאת נועדה לא רק כדי שהאדם לא יעבוד כל ימיו ויקח מעט חופש , אלא כדי שבשנה הזאת הוא יוכל להקדיש את כל עיתותיו ללימוד תורה. כשם שבמשך ימות השבוע א דם מטפל ועוסק בצרכיו הגשמיים , ובשבת הוא מקדיש את זמנו לצרכים הרוחניים שלו - כך גם בשמיטה לאחר עבודה גשמית של שש שנים , מוטל עליו בשנה השביעית למלאות את המצברים הרוחניים שלו ע "י לימוד התורה (אבן עזרא דברים לא, י – יב).
כאן אנחנו מגיעים למעשה לטעם הפנימי של הענין. הרבי אומר באחת משיחותיו שהטעם לשנת השמיטה מופיע בפרשה עצמה. כמה פסוקים אחר- כך התורה אומרת "כי לי הארץ ", וכפי שהרבי מסביר בשיחה: "שבת שבתון שהמכוון בזה להראות שהכל ברשות אדון הכל שלכן נעשית שדהו הפקר ... שבזה ניכר בעלותו של הקב "ה על השדה , ובלשון הכתוב כי לי הארץ " ('התוועדויות' תשמ"ז כרך ד עמ' 387 ).
המטרה של השביתה היא אפוא להזכיר לכולם שהארץ הזאת שייכת לקב"ה והוא זה שהעניק לנו אותה בתור תושבים , "כי גרים ותושבים אתם עמדי". אנחנו יושבים כאן בארץ בתור שותפים (במקרה הטוב), שהרי בעצם הארץ שייכת לה ' והוא נתן לנו את השדה לשש שנים מתוך שבע השנים. בשנה השביעית היא חוזרת אפוא לרשותו של הקב "ה שהוא הבעלים האמיתיים שלה.
הדרך ההולמת ביותר להזכיר לעצמנו ולעולם כולו שהקב "ה נתן לנו את ארץ ישראל , היא כאשר אנחנו מוכיחים באמצעות מעשינו שגם אנחנו מאמינים שהארץ שייכת לקב "ה, ולכן בשנת השמיטה אנחנו נמנעים מעבודה ולא עובדים את השדות . שמירת מצות השמיטה היא למעשה ההצהרה הטובה והמועילה ביותר לעולם כולו שארץ ישראל שייכת רק לעם ישראל.
בפעם הבאה שמתעורר ויכוח על זכותנו על ארץ ישראל, אין להביא ראיות מזה שהאו"ם אישר זאת בשנת 1948 , או להוכיח שתמיד היה ישוב יהודי בארץ ישראל או פילוסופיות דומות.
הרבי חזר ואמר שהטענה הטובה ביותר היא : כתוב בתנ "ך שהקב "ה הבטיח לאברהם וכן הבטיח פעם נוספת ליצחק , ופעם נוספת ליעקב אבינו "לזרעך נתתי את הארץ הזאת ", ואין חולק על כך שאנחנו הצאצאים של אבותינו אברהם יצחק ויעקב, ואם-כן ללא צל של ספק שהארץ הזאת שייכת לנו.