יום אחד הגיעו לישיבת חב"ד במקנס שליחי עלייה מטעם הסוכנות היהודית, וחזותם העידה עליהם שהם רחוקים מענייני דת. הרב מיכאל ליפסקר ניגש אליהם ופתח אתם בשיחה, והם החלו לשאול אותו שאלות שונות באמונה. באותו מעמד נכח גם רבי ברוך טולדנו, רבה של העיר מקנס ומגדולי הרבנים במרוקו, שעזר רבות לרב ליפסקר בישיבה ומפעם לפעם היה מגיע למסור לנו שיעורים. כששמע כיצד התבטאו אותם יהודים, הוא שם ידיו על אזניו ואמר בזעזוע שאלו דברי אפיקורסות.
אמר לו הרב ליפסקר, "רבי ברוך, למה אתה מתרגז? הלא אלו הם כ'תינוקות שנשבו לבין האומות' – לא לימדו אותם, לא חינכו ולא הדריכו אותם". הרב ליפסקר המשיך לשוחח אתם עוד כשעה, ואחר כך הם הניחו תפילין, התפללו מנחה וערבית. כשראה זאת רבי ברוך, ניגש לרב ליפסקר ושיבח אותו בהתפעלות. אמר לו הרב ליפסקר, "כל יהודי הוא טוב בעצם, צריכים רק לדעת איך למצוא מסילות לליבו". את דרך הקירוב הזו על פי שיטת החסידות למדנו מהשלוחים של הרבי, שהראו דוגמה אישית בעניין.