דרשת הלכה: שבת - דיני רחיצה בשבת (א)

עם הכניסה לעומק הקיץ, כשהשרב הישראלי כבר מתחיל להראות סימני נוכחות נעסוק בעניין שהוא רלוונטי ונחוץ עבור כולנו • כמה פעמים שאלתם את עצמכם: האם מותר להתקלח בשבת? • האם ישנם דרכים שבהם זה מותר? • מה ההבדל בין מים חמים לקרים? • ובקיצור: איך אפשר להיפטר מהזיעה והלכלוך ולשמור על כבוד השבת (תרתי משמע)? • התשובה לשאלות הללו מורכבת מעניינים שונים ופרטים רבים, הפעם נעסוק בנושא אחד ובהמשך נתייחס לשאר הנושאים.

גזירת מרחץ - מבוא ורקע רעיוני

כמו כל נושא שרוצים להכיר היטב – יש להתחיל מההתחלה: מדוע בכלל שתהיה בעיה עם מקלחת בשבת?

[לשמוע את הקהל]

האמת שיש כל מיני בעיות, ועוד נדבר בהם. הבעיה הראשונה והעיקרית היא 'גזירת המרחץ'. יסוד הדברים הוא שבאמת אין בעיה להתקלח, אלא שחכמים גזרו גזירה:

המרחצאות בעבר היו בנויות כאמבטיות שתחתיהם גוף חימום שאינו אלא תנור הבוער באש. הבלנים היו אחראים על תחזוקת התנורים והבערת האש. בשבת אי אפשר להכניס חומרי בעירה חדשים לתנורים הללו, ולכן היו הבלנים עושים זאת סמוך לשבת. הבעיה היא שההלכה אוסרת על הבערת תנור סמוך לשבת "שמא יחתה" – שמא יבוא ויהפוך את הגחלים וכו' לזרז את החימום. הבלנים טענו כי התנורים ריקים, והחום של המים הוא ממה שנשאר מערב שבת, אך החכמים לא קיבלו את דבריהם, וגזרו גזירה שאסור לרחוץ באמבטיות של מים חמים בשבת¹.

הלכות ודינים: רחיצה בחמין

עקרונות ההיתר

אם ככה, על מה יש לדבר? חכמים גזרו שאסור לרחוץ במים חמים – אז אסור לרחוץ במים חמים. אפשר ללכת? אין שום היתרים?

אז זהו, שיש לנו כלל – שמה שחכמים גזרו הם גזרו, אבל הם לא בדיוק גזרו בצורה גורפת. שימו לב לחורים שחכמים השאירו לנו:

א. הגזירה היא רק על מים חמים, כמובן. ההגדרה "חמים" נקבעה ע"י הפוסקים² כחום העולה על חום הגוף הטבעי, זה יוצא משהו כמו 36-37 מעלות ומעלה. פחות מכך אין בעיה (מצד גזירת המרחץ).

ב. החכמים דיברו על מרחץ ציבורי ולא על מקום פרטי. ולכן במרחץ ציבורי אסור תמיד, ובבית מותר לרחוץ עד רוב הגוף³.

דודי גז וחשמל

עד כאן הדברים העקרוניים. אבל ברחיצה בפועל כפי שהיא מתבצעת בדורנו יכולים להיות בעיות נוספות – וזה תהליך הזרימה של המים החמים מהדוד אל הברז (כללים אלו נוגעים כמובן, לא רק לרחיצה אלא גם לשטיפת כלים בשבת במים חמים ולשאר שימושים):

כיום מים חמים מגיעים מדוד. יש דוד שמש, יש גם דוד חשמל, וכמובן שיש את הדוד שעובד על גז.

הוצאת מים חמים מדוד גז דלוק – היא איסור חמור מן התורה, שכן היא מפעילה את המערכת של הגז, האש בוערת בחזקה, ועוברים גם על איסור מבעיר מן התורה (רחמנא ליצלן) כשסוגרים את הברז מנמיכים את האש במערכת, ועוברים על איסור מכבה מן התורה. ובעצם החימום של המים עוברים על איסור מבשל. בקיצור זהו דבר חמור מאוד. ולכן, כל אחד שיש לו בבית דוד הפועל על גז, חייב לסגור את המערכת בערב שבת, כדי שאפילו בטעות לא ישתמשו במים החמים ויעברו על האיסורים החמורים הללו.

הוצאת מים מדוד חשמל – כאן כבר לא מפעילים ישירות כלום, אבל הדוד עובד באופן כזה שכאשר מוציאים מים חמים – נכנסים במקומם מים קרים, ואם המערכת החשמלית פועלת – המים הקרים מתבשלים בשבת וזה איסור דאורייתא של בישול!

אפילו אם נכבה את המערכת לפני כניסת שבת, עדיין ישנה בעיה, כי המים החמים שבדוד הם נקראים תולדת האור (היינו דברים שהתבשלו באש – ההגדרה ההלכתית של חשמל במקרה הזה) ואיסור דאורייתא של בישול ישנו לא רק באש עצמה אלא גם בתולדת האש. ולכן כאשר יכנסו מים קרים במקום המים החמים שיצאו – המים הקרים יתבשלו במים החמים שבדוד (והדוד הוא הרי 'כלי ראשון' שמבשל).

לכן אם רוצים להשתמש במים חמים מהברז בשבת – בצורה הנכונה – צריך לסגור את הברז המכניס את המים הקרים לדוד, ואז אנחנו רק מוציאים מים חמים מהדוד ולא מכניסים מים קרים – ואין בעיה.

ומטעם זה, אם (מנגנון הדוד כבוי ו)המים בדוד כבר לא כל כך חמים (כגון שהדוד דלק מעט זמן או שנגמרו המים בדוד בכניסת שבת, או למשל בליל שבת מאוחר בלילה והמים כבר הספיקו להתקרר) – מותר להוציא מים חמים מהדוד אפילו שלא סגרנו את הברז המוביל מים קרים לדוד, כי גם אם יכנסו מים קרים לדוד הם לא יתבשלו שם שהרי המים שבדוד כבר לא חמים⁴.

[ישנה בעיה נוספת שמופיעה בחלק מהפוסקים⁵, שכאשר פותחים את הברז של הקרים והחמים יחד, כדי להוציא מים קצת יותר פושרים – אנחנו למעשה מבשלים את המים הקרים ב'עירוי מכלי ראשון' – במים רותחים שיוצאים מהדוד החם.

העצות לכך: א) לסגור לחלוטין את המים הקרים כאשר מוציאים מים חמים (ברוב הברזים המודרניים ישנה ידית אחת לברז המווסתת את זרימת המים הקרים והחמים גם יחד, ולכן יש לסגור את הברז החם בצינור המקורי של המים החמים); ב) או לפתוח תחילה את ברז המים הקרים ולתוכם לפתוח מעט את זרם המים החמים וכך המים יהיו פחות מחום 45 מעלות – ולא יבשלו.].

דוד שמש

בדוד שמש הסיפור קצת יותר פשוט. הדוד לא עובד לא על חשמל ולא על גז, אלא על חום השמש.

ההלכה קובעת שמותר לכתחילה לחמם דברים בשמש ישירות (לדוגמא לשים ביצה בשמש קופחת עד שתתקשה מעט). אבל אסור לחמם דברים בדברים שהתחממו על ידי השמש – מה שנקרא 'תולדות חמה'. הסיבה לאיסור הזה הוא כי "תולדות חמה" דומה ל"תולדות האור" ואנשים לא יבדילו, מה שאין כן חימום מול השמש עצמה ברור לכל אחד שהוא לא דומה לשום דבר, ולכן מותר.

האם דוד שמש הוא חימום בשמש עצמה או ב"תולדות חמה" – הסתפקו בכך הפוסקים בדור האחרון⁶. יש שכתבו שקולטי השמש מרכזים את קרני השמש ומחממים באמצעות השמש את המים, ואם כן זה חימום בשמש – המותר בשבת⁷.

ויש שכתבו שקולטי השמש מתחממים בעצמם והם מחממים את המים בחום שלהם – ומכיון שהם "תולדות חמה" אסור לחמם מים בחום שלהם⁸.

ולכן – הנוהגים להתיר שימוש בדוד שמש – יכולים להתרחץ במי הדוד עד רוב הגוף (וכן לשטיפת כלים), וכפי שכבר דובר על פי כללי "גזירת מרחץ". ההיתר הזה הוא גם בשבת (ובחג) אחר הצהריים, כאשר המים התחממו במהלך השבת, מכיון שהם התחממו בהיתר⁹.

ואילו לשיטת המחמירים לאסור – יש לנהוג בדוד שמש כבדוד חשמל.

[חשוב לציין כי כיום ישנה מערכת נוספת של דודי שמש, שנועדה בעיקר לבניינים גבוהים, שבה המים החמים שבקולטים נותרים במערכת סגורה של צינורות, ומערכת זו יורדת אל הדוד, והמים הקרים שבדוד מתחממים מהמגע עם הצינורות החמים שבדוד. (במערכת הרגילה כאשר פותחים את ברז החמים צריכים לשפוך תחילה את כל המים הקרים שנמצאים בכל משך הצינור היורד מהדוד שעל הגג ועד הברז, ואילו במערכת הזו המים החמים נמצאים בדוד שבדירה ותיכף מגיעים לברז, ולכן השימוש בה חוסך מים וזמן.) – נמצא שבמערכת זו המים מתחממים בתולדת חמה לכל הדעות, ואין להשתמש בהם בשבת.]

•

בהזדמנות הבאה, בעז"ה, נדבר על רחיצה במים קרים ופושרים, ועל זהירויות נוספות שצריכות להיות בזמן מקלחת בשבת ובחג.

Footnotes

1. כך מחדד רבנו הזקן בתחילת סימן שכו את בעיית המרחצאות על פי שיטת הר"ן. ↩

2. ראה בספר פסקי תשובות סימן שכו הערה 14 שאף שבישול הוא 45 מעלות מ"מ חום רחיצה הם מים החמים מעל חום הגוף. ↩

3. שו"ע ופוסקים תחילת סימן שכו. ↩

4. בישול נעשה החל מ45 מעלות חום, ובפשטות כך יש להחמיר. ויש להעיר שבספר פניני הלכה שבת פרק י אות כד כתב שאפילו אם המים חמים יותר מכך, אפשר לפתוח את המים החמים כי הדוד בנוי כך שהמים הקרים נכנסים למטה והחמים יוצאים מלמעלה ולכן אם החמים היוצאים מלמעלה הם 50 או 60 מעלות, בחלק התחתון של הדוד המים פחות חמים, ואם יכנסו לשם מים קרים חדשים הם לא יתחממו לרמת חום של 45 מעלות. ↩

5. שש"כ פרק א סמ"ה. ↩

6. הדעות נלקטו בספר פסקי תשובות סימן שיח אות כח. המתירים הם שו"ת הר צבי וציץ אליעזר, יביע אומר ואור לציון ועוד רבים. האוסרים הם הרב וואזנר וכן משמע דעת הגרש"ז אוירבעך ראה בספר שש"כ פ"א סנ"א ובספר שבות יצחק ח"ו פי"א. וכן סבר הגרמ"ש אשכנזי ז"ל לאסור לשיטת שוע"ר. ↩

7. ואמנם המים החדשים שיכנסו לדוד הם יתחממו לא מהשמש אלא מהמים הנמצאים בדוד שכבר התחממו מהשמש והרי זה תולדת חמה שאסור, מכל מקום לשיטתם יש להתיר כי הוי 'תרי דרבנן': א. הבישול בתולדת חמה היא דרבנן. החימום נעשה בגרמא. וכן זה פס"ר דלא ניחא לי'. אבל הגרמ"ש אשכנזי ז"ל סבר שיש לאסור להכניס מים קרים לדוד כי לשיטת רבנו הזקן בסימן שטז אסור תרי דרבנן ואכמ"ל. ↩

8. סברא נוספת לאיסור כתב בספר שש"כ פרק א הערה קמה בשם הגרש"ז אויערבך, שכיון שמותקן שם גם בוילער הרי אפשר להתבלבל ובימים מעוננים יוציאו מים שהתחממו כאשר הבוילער עובד וזה בישול מהתורה, ושייך בזב את גזרת חכמים שאסרו תולדת החמה שלא יבואו להחליף בתולדת האור. ↩

9. אמנם גם כאן יש לשים לב שאף שמי הדוד התחממו בחמה עצמה, אבל הם עצמם נקראים תולדת חמה', ולכן אם מערבים את מי הדוד עם מעט מים קרים, הרי מי הדוד מבשלים את המים הקרים וזה בישול דרבנן בתולדת החמה. ולכן יש לסגור את ברז המים הקרים בכיור ולהוציא רק מים חמים או למלאות מים חמים בכלי ולתוכם להכניס מים קרים. כמובן שאם מי הדוד אינם חמים ממש – מותר לפתוח גם את ברז הקרים שבכיור ולערב אותם יחד (שש"כ פ"א סנ"א). ↩