כניסה

התמר והארז (וולף)

פרשת במדבר פותחת עם מנין בני ישראל – מלבד בני שבט לוי  - וסדר חנייתם במדבר סביב לאוהל מועד, ולאחר מכן התורה ממשיכה ועוסקת בתפקידם של שבט לוי.

כך אומר הקב"ה למשה רבינו (במדבר ג, ו-ז): "הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו, ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד".

התבוננות קלה בפסוקים אלו מגלה שיש כאן לכאורה כפל-לשון. במבט שטחי נראה שעל שבט לוי הוטל התפקיד להיות לעזרה לאהרן הכהן, אך הביטוי של התפקיד מופיע בפסוק באופנים שונים שלכאורה הם בעלי אותו מובן: עליהם לעמוד לפני אהרן ולשרת אותו, ועליהם לשמור את משמרת המשכן ולשמור את משמרת עם ישראל.

האם זה כפל לשון, או שאלו הם שני פרטים שונים?

המדרש על פסוק זה (במדבר רבה ג) קושר את התפקיד של בני לוי עם הפסוק בתהלים (צב, יג) "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, שתולים בבית ה' בחצרות אלוקינו יפריחו".

שבט לוי נמשל לעץ התמר ולעץ הארז. אילנות אלו הינם גבוהים מכל שאר האילנות, כך גם שבט לוי הוא גבוה מכל עם ישראל.

כשכל עם ישראל חטא בחטא העגל – שבט לוי לא חטא והמשיך לקיים את מצוותיו של הקב"ה, לכן הקב"ה הגביה אותם כתמר וכארז, מעל כל עם ישראל.

ממשיך המדרש ומבאר, שמסיבה זו שבט לוי "שתולים בבית ה'" – "שלא היו זזים מבית המקדש לעולם", וכן הם "בחצרות אלוקינו יפריחו" – "אלו השירות", השירות שהם היו עושים בבית המקדש.

שבט לוי מצטיין בשני פרטים: ראשית - "שלא היו זזים מבית המקדש", שם הוא מקומם. הם "שתולים בבית ה'". ופרט נוסף – יש להם תפקיד שהם עושים במסגרת זו, "אלו השירות", התפקיד שלהם "ושמרו את משמרתו ואתך משמרת כל העדה", התפקיד של "בחצרות אלוקינו יפריחו".

בספר "צוואת הריב"ש" הבעל-שם-טוב (שיום ההילולא שלו יחול בשבוע הקרוב, בחג השבועות) מבאר את הפסוק "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה" באופן הבא:

ישנם שני סוגים של צדיקים. ישנם צדיקים שמשולים ל"תמר", וישנם צדיקים שמשולים ל"ארז".

הצדיק שנמשל ל"ארז", עליו אומר הפסוק "כארז בלבנון – ישגה", ואילו הצדיק שנמשל ל"תמר", עליו אומר הפסוק "צדיק כתמר – יפרח".

מה ההבדל ביניהם,

הארז – יש בו מעלות רבות, הוא גבוה, הוא חסון וחזק, אפשר לעשות בו שימושים רבים. צדיק שנמשל לארז, עליו אומר הפסוק "ישגה", הוא יתעלה, הוא יתרומם, הוא יעפיל על כולם.

אבל צדיק זה, עץ הארז – אינו עושה פירות.

לעומתו התמר, אולי אין בו את כל המעלות של הארז, הוא אמנם פחות חסון וגבוה, אבל יש בו מעלה שאין בעץ הארז. על צדיק זה אומר הפסוק "צדיק כתמר – יפרח".

עץ התמר עושה פירות, הוא מגדל פירות יפים, בריאים ועסיסיים, המעניקים כח ובריאות למי שאוכל מהם.

כל אחד ואחד מעם ישראל נקרא בתואר צדיק, הפסוק בישעיה (ס, כא) אומר:" ועמך – כולם צדיקים". כל עם ישראל נקרא בשם צדיק.

אבל ישנם שני אופנים כיצד היהודי, הצדיק, עובד את הקב"ה.

ישנו יהודי שעובד את ה' כמו עץ הארז. הוא לומד תורה בעיון, הוא מתפלל מכל הלב, הוא מקיים מצוות בהידור רב, מבחינת השלימות האישית שלו הוא מתעלה מאוד. אבל צדיק זה אינו נותן פירות, הוא לא משפיע על סביבתו, הוא לא מעניק לסביבה שלו כח וחיות.

צדיק זה זכאי אמנם לשכר רב על עבודתו, הקב"ה ישלם לו שכר על ההתעלות האישית שלו, הוא "ישגה", הוא יהיה גבוה, חסון ונאה – אבל לא זו התכלית. הקב"ה תובע מהיהודי משהו נוסף.

הקב"ה תובע מהיהודי להיות "צדיק כתמר". תוציא פירות טובים ועסיסיים, תשפיע על סביבתך.

ייתכן ובשל כך אכן לא תהיה גבוה וחסון כמו הארז, כדי להיות "עץ תמר" שמוציא פירות, שמשפיע על  הסביבה, נדרש ממך להשקיע זמן וכוחות שיכולת להשקיע אותם בשלימות האישית שלך –

אבל דווקא על צדיק זה, על עץ התמר, עליו אומר הפסוק "צדיק כתמר – יפרח".

ישנם כאלו שהם "שתולים בבית ה'", הם נמצאים בבית ה', הם שתולים שם ו"לא היו זזים מבית המקדש לעולם", אלו צדיקים של "ארז".

אבל הפסוק ממשיך ואומר שלא די בכך, אלא נדרש "בחצרות אלוקינו יפריחו".

אמנם הם לא "בבית ה'", אלא רק "בחצרות אלוקינו", הם עומדים בחצר ולא בבית. מבחינת השלימות האישית הם היו יכולים להגיע למקום יותר קדוש ונעלה יותר –

אבל דווקא שם, דווקא בחצרות אלוקינו - הם "יפריחו", הם ממלאים את המטרה, הם עושים פירות.

שבט לוי גם צריך להיות "והעמדת אותו לפני אהרן הכהן", אבל הפסוק גם תובע ממנו "ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה", תהיו למען "כל העדה", תתנו להם שירות.

הבעל שם טוב הורה לתלמידיו ולאלו שאחריהם: אפשר אמנם לעבוד את ה' באופן של ארז, וגם מי שעובד את ה' בדך זו – נחשב לצדיק. צדיק זה יהיו לו מעלות רבות; הוא יהיה גבוה מכולם, הוא יהיה חזק ונאה –

אך לא זו המטרה והתכלית שהקב"ה מצפה מהאדם.

הקב"ה תובע מהיהודי שלא יחסוך בכוחות ובזמן, עליו להשקיע את כל כוחו ולהתמסר למען יהודי אחר ולהאיר את חייו, עלינו להיות צדיק כתמר, להיות צדיק שעושה פירות, עלינו לעשות פירות כאלו -  שגם הם בבוא היום יצמיחו אילן עושה פירות.

זה התפקיד הנדרש מכל אחד מאיתנו, זה התפקיד של שבט לוי – להשפיע על הזולת, להשפיע על הסביבה, להאיר את העולם ולעשות אותו נעלה יותר, נקי יותר וקדוש יותר.

(הוספות ללקוטי שיחות חלק ב)