ההוא שנסע ברכבת ופתאום הוברר לו, ששכחו לייחד כאן חדר לצורך ידוע. כבש את צורכו בכל כוחו, וכשהגיעו לתחנה, קפץ מתוך הקרון ואמר לממונה על התחנה:
בבקשה ממך, שתעכב את הרכבת חמישה רגעים.
אמר לו הממונה:
אי-אפשר; כאן אין הרכבת שוהה אלא רגע אחד.
נחיה ונראה, – אמר הלה ומיד נעלם.
עבר רגע. הממונה מצפצף: אחת, שתיים שלוש – הרכבת אינה זזה. חוזר הממונה ומצפצף: אחת, שתיים, שלוש – הרכבת במקומה עומדת. התרגז הממונה ורץ אל המנהיג:
למה אין אתה זז?
החזיר לו המנהיג:
כיצד אזוז? הנה שם, לפני הקטר, יושב מי-שהוא...