הרב מרדכי גוטניק, הוא דיין וותיק במלבורן אוסטרליה. אחרי חתונתו, התייעץ עם הרבי מליובאוויטש מה עליו לעשות בחייו והרבי הורה לו להישאר בניו יורק וללמוד דיינות. הלימודים נמשכו שנים ארוכות והוא שקל ביחד עם אשתו, מה עליהם לעשות בינתיים כדי לתרום לעולם השליחות ולקרב יהודים נוספים לתורה ומצוות. הם פנו אל מנהלי ה"שבתונים", אלו שמזמינים סטודנטים צעירים להתארח בשבת בשכונת קראון הייטס ואמרו כי הם ישמחו לארח סטודנטים ולהציג שבת יהודית בביתם.
פעם הם אירחו שתי סטודנטיות שהיו חסרות כל מידע בחיים היהודיים. סעודת השבת התארכה והם שוחחו בהרחבה על דיני כשרות ובשר בחלב. בסוף הסעודה, הגישה בעלת הבית צלחת גלידה כקינוח, אך האורחות לא נגעו בה.
זה לא מראה שכיח שצעירים אמריקנים יאמרו לא לגלידה, והמארחים התעניינו מה פשר הסירוב. הצעירות אמרו בתמימות כי הם חשבו שהגשת הגלידה נועדה להיות סוג של מבחן עבורן. הרי רק עכשיו דיברנו על הפרדה בין בשר וחלב וכיצד אפשר לאכול גלידה אחרי בשר? גברת גוטניק הסבירה בחיוך כי זה מתכון מיוחד של גלידה פרווה - מושג שהצעירות לא שמעו עליו מעולם. אחרי תקופה קצרה, הגברת קיבלה מכתב מאחת הצעירות ובו הודתה על האירוח, ובנוסף כתבה למטה נ.ב.: אימא שלי התפעלה לשמוע על גלידה פרווה והיא תשמח לקבל את המתכון ולעשות זאת בביתה.
הרב גוטניק התפעל מההתפתחות של הסיפור, איך סתם אירוח תמים בליל שבת, הפך להיות מקור של התקדמות רוחנית עבור הצעירות הללו והוא החליט להעביר את המכתב אל הרבי. כוונתו הייתה פשוטה: לשמח את הרבי ולגרום לו נחת רוח. אחרי זמן קצר, המזכיר קרא לו והחזיר את המכתב של אותה צעירה. הרבי כתב עליו: "תשואות חן על הבשורות הטובות", ואחר כך הקיף את הנ.ב. של בקשת המתכון וכתב: "ימשיך קישורה ליהדות באופן המתאים לה".
בכך העביר הרבי מסר כביר: אוכל הוא לא רק אוכל. אוכל הוא הזדמנות לשנות את העולם. דרך האוכל, אפשר לכבוש מחוזות חדשים וליצור קשרים יהודיים מהממים.
(הרב שניאור אשכנזי)