מוכסן ערך "סדר" של פסח.
פתח ב"כל חמירא" ושתה כוס ראשונה; קידשׁ ושתה שנייה; אמר "הא לחמא" ושתה שלישית; סיים ב"מה נשתנה" ושתה רביעית.
כיוון שקיים ארבע כוסות, סילק את ההגדה מלפניו, ציווה להביא את הכּוּפתוֹת, אכל ושבע והלך לישון. עיכבו בנו ואמר לו:
אבא, עליך אני תמה, שאתה מקצר כל-כך בהגדה.
אשתקד הייתי מיסב אצל זנוויל שכננו ב"סדר" של פסח, וכמה ארכה שם ההגדה; אמרו "הלל", אמרו "נשמת", אמרו "לשנה הבאה בירושלים", ואילו אתה לא אמרת כלום.
החזיר לו האב:
בני, אין מביאים ראיה מן ההדיוטות.
שמועה שמע זנוויל: פסח שחל להיות בשבת, אומרים "נשמת".
שוב שמע: פסח שחל להיות בראש-חדש, אומרים "הלל".
עוד שמע: פעם אחת ביובל חל פסח להיות ביום-כיפור ואומרים "לשנה הבאה בירושלים", והרי הוא, ההדיוט, בילבל כל מה ששמע ואמר הכל בבת-אחת...