שאלתי את ר' יואל כאהן בנידון המבצעים של חסידי חב"ד בציווי רבם, שהולכים לכל יהודי ברחוב אפילו לאיש חפשי, ומציﬠים לו להניח תפילין וליטול לולב, איוה פﬠולה היא זו?
והשיב לי הלא אמרו חז"ל (כתובות פ) שאם אמר איש אחד איני מניח תפילין או שאיני נוטל לולב, כופין אותו בי"ד עד שתצא נפשו. ויש לתאר, שאיש כוח המודיע שאינו מסכים להניח תפילין, הוא מסתמא איש נחות דרגא מאד, וחוץ מזה הוא מקבל מכות רצח וכמעט שלא פרחה נשמתו, ורק אז הוא מסכים להניח תפילין, ונשאלת השאלה, איזה חשיבות יש להנחת תפילין של יהודי כזה, הנגומד במצב גרוע כזה.
והגם שיש מחלוקת בין הקצוה׳׳ח והנתיבות אם זה כח ב"ד או גם יחיד, זהו רק בנוגﬠ לכפיה, ע"י הכאה, אבל בדרכי נועם כו"ע מודים דיש ענין גדול בזה להכריחו להניח תפילין, אפילו במצב כזה.
אלא ע"כ ש"מ, שאצל הקב"ה חשובה מאד קיום מצוה אחת של יהודי אפילו גרוע שבגרועים, ומה שאנו תמהים על זה, זהו אך ורק מחמת שאין אנו משיגים את כוחה שלמצוה אחת אצל יהודי הכי פשוט. ודו"ק כי נכון הוא. בהזדמנות מסויימת אמרתי זאת לפני הגר"מ סולווייציק זצ"ל, ונהנה מתשובה זו.
(מספר "שה לבית, גשמי ברכה" עמ' 628)