ישנה סגולה מיוחדת לחודש התשיעי שהבעל ישתדל לפתוח את ארון הקודש בימים שקוראים בתורה עד הלידה (אג"ק ח"ו עמ' כז), ומבואר בספר רפאל המלאך (עמ' 62) שישנם כאלו שמוסיפים תפלה מיוחדת לה' שכמו שהבעל פתח את ארון הקודש בלי קושי כלל, כן יפתח ה' את רחמה של האשה בלי קושי כלל ותלד זרעא חי' וקיימא.
השבוע קראתי (עלון קשר גליון 47) שבבית הכנסת מסוים – שבו נוהגים למכור את כל הכיבודים והעליות – שמע אחד המתפללים (שאשתו היתה בחודש התשיעי להריונה) שפתיחת הארון היא סגולה ללידה קלה וקנה את הכיבוד הזה בממון רב. ובאותו ביהכנ"ס, כמו במקומות רבים, ארון הקודש היה סגור באמצעות סורגי ברזל מפני הגנבים. כשבאו להוציא את ספר התורה פתחו את הוילון של הפרוכת ואז גילו לתדהמתם שאי אפשר להוציא את הס"ת היות שהארון נעול ואי אפשר להשיג את המפתח. החליטו אפוא לפתוח את הס"ת בתוך הארון, בין הסורגים, וקראו מתוכו! ונשאלה שאלה בבית המדרש: האם הקונה שהבטיח את הסכום עבור פתיחת הארון חייב לשלם לבית הכנסת או שהוא פטור מתשלום כי לפועל הוא לא פתח את הארון ולא הוציא את ספר התורה...
אני לכשעצמי לא מבין מה הבעיה; הרי זה קרה בחודש התשיעי להריונה, נמתין אפוא ללידה ונראה אם היתה לידה קלה – נדע שהסגולה עבדה ועליו לשלם את הסכום שהתחייב לביהכנ"ס בשביל פתיחת הארון. ואם הלידה היתה קשה נדע שהסגולה לא עבדה והוא פטור מתשלום! אבל דא עקא שנשים רבות מקבלות בשעת הלידה את זריקת האפידורל וא"כ הדרא קושיא לדוכתא, ושוב אי אפשר לדעת האם הסגולה עבדה או לא...
רוב הדעות הם שהיות שלפועל קראו בספר התורה, שזוהי כל המטרה של פתיחת הארון שבאמצעותה אפשר יהיה אפשר לקרוא בס"ת, ולפיכך חייב הקונה לשלם את התחייבותו.
(מתוך דרשה של הרב זושא גרינברג)