ר' אריה לוין, שנודע בשם "רב האסירים". היה עוזר רבות לאסירי המחתרות בתקופה שלפני קום המדינה ומלא באהבת ישראל עצומה לכל יהודי , ובפרט לאנשים שלא שמרו תורה ומצוות.
מסופר עליו שבחתונה שלו , מיד לאחר החופה כשהחתן והכלה נכנסים לחדר היחוד, החתן נותן מתנה לכלה, וישנם שנוהגים לתת רק אז את הטבעת יהלום וכדומה. ר' אריה שהיה עני וחסר כל , נכנס לחדר יחוד , פנה לכלתו ואמר לה : "כולם נותנים מתנות ואילו לי אין מה לתת לך , אבל ברצוני לתת לך מתנה יקרה מכל : אני מבטיח לך שבכל פעם שיהיה ויכוח בינינו – אני אהיה זה שמוותר "
את המתנה הזאת הוא העניק לאשתו בחדר-ייחוד דקות ספורות לאחר החופה שלהם , והוא עמד בדיבורו עד סוף ימיו.