ראובן ריבלין הפרזידנט של ישראל הוא יהודי שנולד בירושלים, וגם שורשיו אבותיו ואבות – אבותיו נולדו בירושלים כבר יותר ממאתיים שנה. –
אבות אבותיו שהיו "מתנגדים" עלו לירושלים בשנת תק"ע ) 1809 (, בגלל אמונתם שבאותה שנה תהיה שנת "תקע בשופר גדול לחירותנו".
שלושים שנה מאוחר יותר, עלתה לארץ משפחת אמו שגם היא היתה 'ריבלין'. אבל משפחת ריבלין הזאת היתה משפחה חב"דית והיא התיישבה בחברון. הוריו שהיו בני דודים שבע – דורות היו הראשונים שחיברו את משפחת ריבלין הליטאית עם משפחת ריבלין החב"דית. – ראובן ריבלין סיפר שבמלחמת השחרור הוא היה ילד בן תשע, וכאשר שאלו אותו מה החלום שלו, השיב: החלום שלי כבר התגשם, היהודים כבר שולטים בארץ. ושוב שאלו אותו: יש לך חלום כלשהו? האם תרצה להיות חבר כנסת? והוא השיב שהוא מעוניין ללכת לצבא ולהיות עורך דין. "אם ארצה בבוא היום להיות פוליטיקאי אצטרך להשתדל, אבל זה לא החלום – - שלי". ושוב חזרו ושאלו אותו: "וכי אינך רוצה להיות שר בממשלה?"... באותם ימים כל השרים הסתובבו בירושלים עם מכוניות הדורות ונהגים צמודים, והוא השיב: "בוודאי זה דבר טוב, אבל זה לא החלום שלי".
בשנת 1948 חיו בארץ ישראל שש מאות אלף יהודים. והוא בתור ילד השיב שהחלום שלו שבשנת אלפיים יהיו בארץ ישראל שני מיליון יהודים! ב"ה זכינו שבשנת אלפיים היו יותר משש מיליון יהודים בישראל. אלו הם מספרים שגם האופטימיסטים ביותר לא חלמו עליהם. לפני כמאה ושלושים שנה חי יהודי עשיר מאד בשם הבארון מוריס הירש. הוא נולד בגרמניה למשפחה עשירה וקיבל חינוך יהודי. בגיל 17 הוא נכנס לעסקים והתעשר בכפליים ותרם הרבה צדקה במשך ימי חייו.
הוא ניסה לעזור לאחיו היהודים שחיו במצוקה ברוסיה ובמדינות נוספות. בסופו של דבר, הוא הגיע למסקנה שהדרך היחידה לפתור את הבעיה היא לעזור להם להגר למדינות אחרות ששם לא מעיקים להם ולא מצרים את צעדיהם. בערוב ימיו, בשנת 1890 הוא ביקש להוריש את כל הונו שנאמד בלמעלה ממאה מיליון דולר לטובת העם היהודי. הוא רצה לפתח התיישבות יהודית במקום שבו יהודים יוכלו לחיות חיי מנוחה ושלווה.
ניסו אז להשפיע עליו שישקיע את כספו בהתיישבות היהודית בארץ ישראל שהיתה אז בתחילתה. הוא שלח משלחת של מומחים לבדוק את המצב בארץ, ולאחר בדיקה 'מעמיקה' הם הגיעו למסקנה שלכל היותר יהיה ניתן ליישב בארץ ישראל מאה אלף יהודים, משום שהאדמה לא תוכל לתת יבול לאוכלוסיה גדולה יותר.
מוריס הירש החליט להשקיע את הכספים העצומים שלו בארגנטינה. הוא רכש שם שטחים עצומים והחל ליישב שם יהודים. אבל מכל זה לא נותר כיום זכר... ואילו בארץ ישראל, חיים כיום יותר משש מיליון יהודים, ועוד קרוב לשני מיליון לא יהודים.
ולא זו בלבד שאדמת הארץ מספקת ירקות ופירות לאוכלוסיה המקומית, אלא עוד מייצאים לחוץ לארץ כמויות עצומות של פירות וירקות ואפילו פרחים.
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על סיפור המרגלים. הם נשלחו אל הארץ כדי לבדוק האם אפשר ליישב שם מאות אלפי יהודים, והם הגיעו למסקנה שזה לא יעבוד. זה מסוכן מידי, כי הם ראו שם "גויים גדולים ועצומים". על פי שכל הם צדקו בחשש שלהם, בדרך הטבע לא היה לזה שום סיכוי להצליח.
ולאות הוכחה שהאנשים בארץ הם גדולים וחזקים, הם הביאו איתם מפרי הארץ. הם הביאו אשכול ענבים אחד ששמונה אנשים נשאו אותו, וכן "מן הרימונים ומן התאנים". המרגלים חזרו למדבר וסיפרו לכולם בקול גדול על המסקנות שלהם. הם טענו שמבחינה רציונלית ומציאותית אין שום סיכוי לנצח את הענקים ואת העמים שחיים שם. הם הראו לכולם את הפירות שהביאו והם טענו ש"כשם שפריה משונה כך עמה משונה" )רש"י(.
אבל אז קם כלב בן יפונה והכריז: "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". כלב הכריז שכאשר מדובר על ארץ ישראל ועל עם ישראל לא מודדים את הדברים על פי חוקי הטבע הרגילים. ובלשון רש"י: "והלא קרע לנו את הים והוריד לנו את השליו, עלה נעלה ואפילו בשמים והוא אומר עשו לנו סולמות ועלו שם נצליח בכל דבריו" )במדבר יג, ל רש"י(. אם – משה רבינו אומר לנו לעשות משהו הרי שחוקי הטבע לא משנים לנו בכלל. זו היתה תגובתו של כלב בן יפונה )שיחת ש"פ שלח תשכ"ו ועוד(.
ההמשך ידוע לכולנו: העם קיבל "רגליים קרות" וכפי שהתורה מספרת "ויבכו העם בלילה ההוא", ואז ה' גזר עליהם שהם ישארו במדבר ארבעים שנה ורק הדור הבא יכנס לארץ ישראל. אומר האריז"ל דבר מעניין: בגלל שהמרגלים השתמשו בפרי הארץ כדי להוציא דיבה על הארץ במקום להודות לה' על כך שארץ מבורכת בפירות כאלו, לכן הקב"ה נתן לנו את מצות ביכורים. בזמן שבית המקדש היה קיים חלה חובה על כל חקלאי להביא "מראשית פרי האדמה" )דברים כו, א(. החקלאי היה מביא את הפירות הראשונים שהבשילו אל בית המקדש בירושלים והיה מודה לה' על פרי הארץ.
על אלו פירות חלה מצות ביכורים? רק על אותן פירות שהן "משבעת המינין שנשתבחה בהם ארץ ישראל". מדוע? משום שהמרגלים השתמשו בפירות הללו, גפן תאנה ורימון, על מנת - להוציא דיבה על הארץ. לפיכך, כדי לכפר ולתקן על החטא הזה אנו מביאים ביכורים לבית – המקדש דווקא מהפירות הללו.
ויש לומר, שגם הזמן של הבאת הביכורים, מתחיל מחג השבועות ומסתיים בחג הסוכות, גם הוא קשור לתיקון הזה, משום שזו היתה התקופה של חטא המרגלים.
במשך כל הדורות, כאשר יהודים עלו לארץ ישראל, הם לא שלחו משלחות כדי לבדוק עד כמה זה מעשי לעלות לארץ, הם פשוט לקחו את החבילות ועלו והתיישבו בארץ. ארץ ישראל ועם ישראל אינם תלויים בחוקי הטבע. צריכים להלביש משקפיים של אמונה ובטחון בה', ורק כך ניתן להחזיק מעמד.
אפילו נשיא ארצות הברית כבר התבטא ואמר שכדי להיות ריאליסטי בישראל עליך להאמין בניסים...