מי הראשון שהשתמש בנשק בלתי-קונבנציונלי? • מהו האיום הגדול ביותר על ישראל? • ומה ענה המגיד ממעזריטש למי שהתלונן אצלו על מחשבות זרות?
על פי לקו"ש חלק יח מטות-א | לא כל פרטי השיחה הובאו בדרשה , מומלץ לעיין במקור!
פתיחה
פתחו את החומשים בפרק לא פסוק טז. ר' זונדל קרא בבקשה את הפסוק:
הֵ֣ן הֵ֜נָּה הָי֨וּ לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בִּדְבַ֣ר בִּלְעָ֔ם לִמְסָר־מַ֥עַל בַּה' עַל־דְּבַר־פְּע֑וֹר וַתְּהִ֥י הַמַּגֵּפָ֖ה בַּעֲדַ֥ת ה':ר' איסר, קרא נא את רש"י:
בדבר בלעם – אמר להם "אפילו אתם מכניסים כל הַמוֹנוֹת [מלשון 'המון'] שבעולם אין אתם יכולים להם, שמא מרובים אתם מן המצרים שהיו שש מאות רכב בחור?! בואו ואשיאכם עצה: אלהיהם של אלו שונא זִמה הוא וכו'". כדאיתא בחלק (סנהדרין קו א) ובספרי:האם מישהו יוכל לומר לי מה מסביר רש"י?
[לשמוע את הקהל]
לפני שניכנס לפרטים נפרוש רקע קצר:
הפרק שלנו מספר שהקב"ה מורה למשה רבינו לצאת למלחמה במדיין בנקמה על יחסם העוין כששכרו את שירותיו של בלעם על מנת שיקלל את עם ישראל וימנע את כיבוש הארץ, וגם לאחר שתכניתם נכשלה, פיתו את בני ישראל לזנות עם בנותיהם ולהשתתף בפולחן האלילים שלהם, ובעקבות כך פרצה מגיפה נוראה בעם ישראל שהפילה עשרים וארבעה אלף איש.
לצורך מלחמת-הנקם, מגייס משה רבינו חַיִל של שנים-עשר אלף איש ומממנה את פנחס בן אלעזר למפקדו. ההתקפה נוחלת הצלחה רבה, והצבא המגוייס קוטל את כל זְכָריי מדיין ושׁוֹבֶה את הנשים, הטף והשלל. כאשר משה רבינו מגלה שהרגו רק את הזכרים ואילו כל הנשים הושארו בחיים, הוא קוצף על הסגל הפיקודי איך זה השאירו בחיים את אלו שבגופן פיתו את עם ישראל וגרמו למגיפה והנקמה בהן היא מטרת המלחמה.
כאן רש"י בא להסביר את המילים "בדבר בלעם" המייחסות את ההדחה לעבודת האלילים לבלעם, למרות שלכאורה אין הוא קשור אלא לניסיון הקללה ולא לפיתוי וההדחה שבאו אחר כך? מספר לנו רש"י שכל מעשה הפיתוי של בנות מואב ומדין היה למעשה מזימה מתוכננת היטב של בלעם בן בעור שנועדה מראש לנגוף בעם ישראל. ו"דבר בלעם" שהפסוק מזכיר הוא שיח חשאי שניהל בלעם עם מנהיגי מדיין ובו שכנע אותם באסטרטגיה שלו שאכן אומצה על ידם ובסופו של דבר גרמה למגיפה קשה בעם ישראל.
השאלה
הבה נקשיב ל"דבר בלעם" – לאותו נאום משכנע שנשא בלעם באוזני בפסגה החשאית שלו עם מנהיגי מדין ומואב.
כשבלעם מנסה לשכנע אותם בצדקת התכנית שלו הוא דבר ראשון מבסס נקודת הנחה שלעולם אי אפשר לנצח את ישראל בלוחמה פיזית: "אפילו אתם מכניסים כל הַמוֹנוֹת שבעולם אין אתם יכולים להם". כלומר, גם אילו יצויר תרחיש שבו אתם מצליחים לגייס את כל העולם לצבא אחד אדיר, גם אז אין אתם יכולים להם.
ומי אמר באמת? נשמע קצת מופרז, לא?
אז הנה ההוכחה: "שמא מרובים אתם מן המצרים שהיו שש מאות רכב בחור?!" – מה היה במצרים? "שש מאות רכב בחור", צי שריון מפואר לכל הדעות, ומה קרה שם? כל הצבא שלהם טבע במצולות ושיירת בני ישראל עברה כאילו כלום! אם כן, ברור שאין דרך להתמודד עם החבר'ה הללו באמצעים הקונבנציונליים של לוחמה פיזית, וכיון שכך, כדאי לכם מאוד לשמוע לעצתי המתוחכמת ולפעול במישור הרוחני...
ובנקודה הזו אני רוצה להניח פסיק, ולהפנות לבלעם כמה שאלות נוקבות:
סליחה, מר בלעם החכם והמלומד, אבל נראה לי שאתה בטוח בעצמך כל כך עד שמעודף ביטחון עצמי שכחת את כללי החשבון הפשוטים... ממלחמת ישראל-מצרים אתה מסיק שבשום אופן אי אפשר לנצח את ישראל בלוחמה פיזית. אבל, עם כל הכבוד, שש מאות רכב בחור, זה עדיין לא מתקרב לכל הַמוֹנוֹת שבעולם! מצרים זה מצרים, אבל באמת חשוב לנו למצוא פיתרון ל"בעיה היהודית" ונשקיע בגיוס היקפי של כל מי שה"בעיה" הזו מטרידה אותו, נגיע לכזה צבא שהוא קצת הרבה-הרבה יותר מהצבא ההיסטורי של מצרים ולא נזדקק לעצות המחוכמות שלך. מניין לך שגם צבא מטאורי שכזה לא יצליח מול עם ישראל?!
וסתם שתדע, שמצרים עם כל גדולתה לא מגיעה לקרסולי הכוח של הקואליציה הרב-לאומית שהקמנו כאן, בארץ כנען. זוהי קואליציה של 31 מלכים גיבורים, שאם בני ישראל היו מתים במדבר כולם היו אומרים שאלוקיהם ידע להיות גיבור על מצרים אבל איתנו הוא לא העז להתחיל...1
ובלי קשר, לטובתך, בפעם הבאה כדאי שתכין מראש את החומר וכך תדע שלצבא מצרים היו עוד חֵילות רבים מלבד "שש מאות רכב בחור" שאותם הזכרת..
אז בהנחה שבלעם כן ידע מה הוא מדבר, מה באמת כתוב פה?
הביאור
כדי להבין את היטב את דבריו של בלעם, שלעצרנו הרב בסוף התבררו כצודקים, עלינו לדפדף בחומש כמה פרשיות אחורה, לסיפורים שאולי כבר הספקנו לשכוח, לפרשת 'חוקת'. שם (פרק כא) מתואר המפגש של בני ישראל עם מלכי 'אמור' ו'הבשן': סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן.
ושם אנחנו רואים כיצד שני מלכים אלו וכל עמם מוכים לפי חרב, עד ש"לא נשאר מהם שריד". הסיפור הזה קרה לפני כל הסיפור של בלק ובלעם. והאמת היא שזה מה שגרם לבָלָק לשכור את שירותיו של בלעם, כיוון ששני מלכים אלו היו ממש חלק מקואליציית 31 הממלכות, ולא סתם אלא החזקים מכולם, שכל השאר בטחו ביכולתם להדוף את פלישת ישראל לתחומי הארץ ואף שלמו להם משכורת גבוהה לשם כך. ורק אחרי שבלק ראה את תבוסתם המוחצת הוא הבין שעליו לחשוב מחוץ לקופסה ולנקוט בדרך אלטרנטיבית כדי להציל את עצמו.
מסתבר, אפוא, שבלעם לא מנסה לשכנע את מלכי מדין שאי אפשר ללחום עם ישראל בדרכים המקובלות כי את זה הם יודעים היטב עוד לפני שקראו לו.
מה כן?
המחשבה הייתה שכדי ללחום מול עם ישראל צריך להפעיל מערכות-לחימה רוחניות, ולכן הם שכרו את שירותי הקללות שלו.
אבל כשגם זה לא הצליח, בלעם הבין שגם למלחמת ראש-בראש רוחנית מול בני ישראל אין סיכוי. פתאום הוא תפס שכל הכוח שיש לו כנביא וכ"יודע דעת עליון" לא הוכיח את עצמו בשעת אמת, וכל העוצמות הרוחניות שהפנה נגד ישראל התהפכו לטובתם.
וזה מה שהוא מתכוון כשהוא מזכיר את "שש מאות רכב בחור" של מצרים. זה לא שהוא לא ידע שצבא מצרים היה הרבה יותר גדול ומורכב, אלא שהפרטים האלה כלל לא חשובים כיון שכולם כבר יודעים שלא משנה כמה הצבא יהיה גדול וחזק אין לו סיכוי מול ישראל. הוא נקט את הפרט הזה דווקא כדי להזכיר שמצרים כבר היו הראשונים לנסות את מזלם במלחמה רוחנית מול עם ישראל, ובתחום הזה העוצמות שלהם היו בהחלט לא מבוטלות:
"שש מאות רכב בחור", צי הרכבים של מצרים, היה מורכב כולו מאנשים שהתורה העידה עליהם שהם "יראים את דבר ה'", שהרי לפני הקרב הזה הייתה שם מכת ברד שהשמידה את כל הבהמות שבעליהן לא דאגו להניס אותם לתוך הבתים כי לא האמינו שיבוא, וכל מי שנותרה לו בהמה בחיים ואחר כך נִרתם עימה לחֵיל-הרַכַּבִִים, היה כזה שבחר להתייחס ברצינות להזהרותיו של משה, רבם של היהודים, ולשמור את הבהמה שלו בתוך הבית!2
אם כך – הוא הסיק – גם מלחמה רוחנית היא חסרת סיכוי מול בני ישראל.
אז המסקנה המטלטלת הזו הביאה את בלעם לכנס פסגה חשאית שבה הציע פיתרון הרבה יותר מקורי ומתוחכם. ה"פיתרון הסופי" של בלעם היה שבמקום ללחום מול ישראל, לתת להם "לעשות את העבודה" רחמנא ליצלן...
הוא אמר להם: מאחר ואין כוח בעולם שיכול על בני ישראל, בואו נגרום להם לחטוא בעצמם, ואז אלוקים כבר יעניש אותם. וזה מה שקרה בפועל.
מתוחכם, אכזרי, מצמרר.
ההוראה
קצת לא נעים לעסוק שיעור שלם בהסברת התכניות של בלעם הרשע והאכזר, בפרט שהתחזית הנוראה שלו באמת התממשה ואנחנו אלה שהפסדנו ממנה... אבל האמת היא שקיבלנו כאן תובנה מדהימה בחשיבותה:
בלעם הרשע, וכמוהו כל הרשעים והרִשְׁעוּת וכוחות הרוע והטומאה – כולם יחד, "כל המונות שבעולם" – לא יכולים לנו, היהודים! אין בכל העולמות, הרוחניים כגשמיים, דבר שיכול לנצח אותנו ולהביא אותנו לתוך הגלות הארורה שבה אנחנו תקועים כבר כמעט אלפיים שנה ברציפות.
אז איך הגענו למצב הזה?
התשובה ברורה: "מפני חטאינו גלינו מארצנו". ואם כך, רק על ידי שנעשה תשובה ונבטל את סיבת הגלות, תבוא הגאולה וישוקם החורבן.
והתובנה הזו צריכה ללוות אותנו גם בעבודת ה' היומיומית, בפרטים הקטנים ביותר.
- כמו המעשה עם אחד מתלמידי המגיד ממעזריטש שהתאונן כי אינו מצליח לשלוט במחשבות הזרות שמציפות את ראשו.
מה ענה לו המגיד? סע אל רבי זאב וולף מז'יטומיר.
היהודי לא שאל שאלות, ומיד יצא לדרך. כשהגיע ליעדו כבר ירד הלילה. עייף ומותש הקיש על הדלת, מקווה שעוד רגע קט יוכנס לחדר חמים, ויזכה למיטה מוצעת. למרבה אכזבתו, איש לא ניגש לפתוח.
הוא המשיך לדפוק עוד ועוד, רועד מצינת הליל. "יהודים רחמנים, אנא, פתחו לי!", התחנן כששיניו נוקשות, אבל קולו היה כקול קורא במדבר. אין קול ואין עונה.
"כיצד אינכם מרחמים על יהודי אומלל הקופא מקור?", קרא האיש בכעס. הדלת נותרה נעולה.
כשהאיר השחר, שמע היהודי האומלל קול צעדים, והדלת נפתחה לרווחה. בעל הבית קיבלו במאור פנים, ומבלי לשאול למטרת בואו הזמינו לשהות בביתו ככל שיחפוץ.
מספר ימים שהה היהודי בבית רבי זאב וולף, התבונן סביבו ולא הבחין בשום דבר מיוחד. הוא התפלא מאד על הוראתו של המגיד, והחליט לשוב אל ביתו.
לפני עזיבתו פנה אל רבי זאב וולף ואמר: "המגיד שלח אותי אל כבודו, ואיני יודע מדוע".
השיב בעל הבית בחיוך: "אסביר לך מדוע נשלחת לביתי. המגיד רצה שתלמד ממני כי האדם הוא בעל הבית. אם לא רוצים להכניס מאן דהו – לא מכניסים..."