זוג ישראלי - גבר אשכנזי ואשה ספרדיה - עמדו להתחתן זה לזו. יום אחד החתן מקבל טלפון בהול מהכלה והיא מודיעה לו שהיא חייבת לדבר איתו על נושא דחוף וחיוני ביותר. החתן נלחץ כהוגן, הוא חשב שאולי התעוררו בעיות כלשהן עם השידוך והרבה תסריטים התחילו לעבור לו בראש.
כאשר החתן נפגש עם הכלה הוא מצא אותה יושבת בפנים רציניות. היא שאלה אותו מיד האם הוא הגיע עם "ראש פתוח" והאם הוא מוכן לשמוע דברים בלתי רגילים, וכמובן שהוא נלחץ יותר.
ואז היא פותחת את השיחה ואומרת לו שלסבתא שלה יש מסורת עתיקת-יומין וחשובה מאד שהיא רוצה לקיים בחתונתם. החתן התעניין כמובן לפשרה של המסורת המדוברת.
"קולולו" - - - -
"קולולו"? שואל החתן.
"קולולו"! עונה לו הכלה נחרצות.
בקהילות יוצאי צפון אפריקה נוהגים בשעת השמחה, ובפרט בחתונה, שהנשים משמיעות קולות של שמחה שמופקים בעזרת הלשון. בעברית תקנית זה נקרא "צהלולים".
כשהחתן תפס על מה היא מדברת, הוא הודיע חד-משמעית שהוא לא מסכים בשום אופן שבחתונה שלו ישמיעו קולות כאלה. "וכי אנחנו ערבים? עוד מעט תבקשי ממני לשחוט כבש"...
אבל היא טענה שזו המסורת של סבתא שלה מקדמת דנא, והמסורת הזאת חשובה לה מאד.
"אם כך" - טען החתן - "גם הסבתא ההונגריה שלי תבוא ותזרוק גולאש על כל המשתתפים וגם תשיר שירים בהונגרית"! אבל הכלה השיבה לו שלא אכפת לה שהסבתא שלו תנהג כפי שהיא רואה לנכון בחתונתם. אולם החתן לא הסכים להתגמש בשום אופן, והויכוח ביניהם התלהט עד שהכלה האשימה אותו בגזענות.
לאחר כמה ימים, הציע החתן ללכת בעצמו לדבר על ליבה של הסבתא שלה ולשכנע אותה לגנוז את רעיון ה"'קולולו" שלה. הוא הגיע לביתה והתחיל לדבר איתה על החתונה. "סבתא, הוא אומר לה, אנחנו מעונינים ורוצים מאד שתבואי להשתתף בחתונה שלנו, אבל אני רוצה לדבר איתך על משהו שמאד חשוב לי". הסבתא כבר יושבת על קוצים וממתינה לשמוע מה יש לחתן של נכדתה לומר לה. ואז סוף סוף הוא מעז להוציא את המילה הזאת מהפה, הוא אומר לה אני רוצה לדבר על ה"קולולו"...
מיד כשהיא שמעה זאת, היא קמה מהמקום והכריזה: "תגיד לכלה שלך שאני לא באה לחתונה"! החתן ניסה להרגיע אותה ואמר לה בתחנונים: "בואי נדבר על זה, ננסה להבין האחד את השני", אבל הסבתא כבר היתה בחדר השני. לאחר כמה ימים הוא כבר שומע שהסבתא לא מרגישה טוב והיא שוכבת במיטתה, והכל בגלל ה"קולולו". זה הדבר האחרון שחתן צריך ימים ספורים לפני החתונה, כעת מאשימים אותו שהסבתא של הכלה חולה, ובגללו היא לא תשתתף בחתונה.
הוא הלך מיד עם כלתו לבקר את הסבתא, התיישב ליד מיטתה והתחנן אליה: "סבתא, בואי לחתונה בבקשה! לא אכפת לי שתעשי "קולולו" כמה שאת רוצה, העיקר שתבואי"! והנה אירע הנס, הסבתא החלה לפתע להרגיש יותר טוב והיא עונה לו שהיא רוצה לעשות עשר פעמים "קולולו" בזמן החופה. הוא התחנן: בואי נסכם על חמש "קולולו" בלבד, והסבתא התפשרה והביעה את הסכמתה.
לפני החופה הודיע החתן לכל החברים שלו שהסבתא של הכלה תעשה חמש "קולולו" מתחת לחופה. ומיד כשהיא השמיעה את ה"קולולו" הראשון כל החבר'ה התחילו לספור "אחד".
ב"קולולו" השני כולם צעקו שתיים, שלוש, ארבע. ולפתע החתן הנבוך מגלה שבעצם הקריאה הזאת מביאה המון שמחה למעמד המרגש, הוא פנה אפוא אל הסבתא וקרא לעברה: קדימה סבתא, לכי על זה, תעשי עשר...