מסופר על רבי חסידי שישב פעם עם החסידים שלו בשולחן השבת וביקש שכל אחד מהם ישמיע דבר תורה, וכך הם עברו אחד אחד וכל תלמיד בתורו אמר וואָרט על פרשת השבוע וכיו"ב. בקצה השולחן הארוך ישב יהודי פשוט שלא קרא ולא שנה, וכשהגיע תורו לומר משהו הוא פתח ואמר את הדבר היחיד שהוא ידע: "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד". המסובים פרצו מצחוק, וכי איזה "דבר תורה" הוא אמר, הרי את זה כל ילד יודע.
הרבי הרצין ופנה למסובים באומרו: את כל דברי התורה שאמרתם ניתן לפרוך, אבל את הדבר-תורה שלו אי אפשר לפרוך כי זוהי אמת לאמיתה!