לא לעכב משכורות (הבר)

דרשה

הרב חיים הבר

מבוסס על לקוטי שיחות כט/138 | זמן משוער: 9 דקות

פתיחה¹: לא לעכב משכורות (1 דקה)

אחד הדברים הבעייתיים והכואבים ביותר בקשר שבין עובד ומעביד זה עיכוב המשכורת. העובד השקיע מרץ, זיעה ואנרגיה ("מצאת החמה ועד צאת הנשמה"), וכאשר מגיע הזמן לקבל את המשכורת – המעביד מתחמק וגורר את הזמן. לצערנו התופעה הזו מאוד מצויה, וכל אחד מאיתנו מכיר מקרוב או מרחוק את התופעה.

פרשת השבוע מגלה כי מדובר באיסור חמור לפי התורה, כמו שכתוב "ביומו תתן שכרו". המעסיק מחויב לתת לעובד את המשכורת באותו יום שבו הסתיימה תקופת העבודה. התורה אף מזהירה "לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר[^2]".

השאלה היא, האם יתכן שהקב"ה מעכב את המשכורת שלנו?

הקדמה: גם ה' מקיים את המצוות (1 דקה)

הרי ידוע שהקב"ה מקיים בעצמו את מצוות התורה. בניגוד לאלו שיודעים לומר לאחרים מה לעשות אך בעצמם אינם עושים, הקב"ה מראה דוגמה אישית ומקיים בעצמו את המצוות שהוא אומר לנו לעשות (כמו שאנו אומרים בברכה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" – הוא ציווה אותנו במצוות שהוא מקיים, "מצוותיו").

הדוגמה הבולטת ביותר לקיום המצוות של ה' היא מצוות השבת, שבה אנו נמצאים כעת. הראשון ששמר שבת היה לא אחר מהקב"ה, כמו שאנו אומרים "וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה". אחרי שה' שמר שבת, הוא ציווה גם אותנו לשמור שבת.

שאלה: האם ה' מעכב משכורות? (2 דקות)

לפי זה, הקב"ה אמור לקיים את מצוות "ביומו תתן שכרו", ולהעניק לנו שכר על קיום כל מצוה מיד באותו יום שבו אנו מקיימים את המצווה. לדוגמה:

בכל יום שאתה נותן צדקה – באותו יום אתה זוכה בלוטו;
בכל יום שאתה אוכל כשר – באותו יום אתה מתרפא מכל המחלות;
בכל פעם שאתה שומר שבת – באותו שבוע אתה רואה הצלחה אדירה בעסק. הבעיה היא, שזה לא בדיוק עובד כך. אומנם יש מקרים שאנשים מקבלים את השכר מיד אחרי שעשו מצוה, אבל בדרך כלל לוקח הרבה זמן עד שמקבלים את השכר.

עד כדי כך, שחכמים אמרו כי בעולם הזה לא מקבלים את שכר המצוות, אלא רק בעולם הבא ("שכר מצוה בהאי עלמא ליכא" – קידושין לט/ב, וכמו שכתוב "היום לעשותם – ומחר לקבל שכרם"). את חלק מהשכר האדם מקבל לאחר מאה ועשרים, כאשר נשמתו מגיעה לגן עדן, אבל את "המשכורת האחרונה" (והעיקרית) האדם יקבל רק בתחיית המתים (כמו שנאמר במשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא").

לפי זה יוצא שמיליוני יהודים שקיימו מצוות מאז ועד היום, ממתינים עשרות, מאות ואלפי שנים עד תחיית המתים, ורק אז יקבלו את המשכורת האחרונה על קיום המצוות.

נשאלת השאלה: איך יתכן שה' מעכב את המשכורות של בני ישראל?

הקדמה: בין שכיר לקבלן (דקה וחצי)

התשובה היא, שאנחנו לא עובדים אצל הקב"ה בתור שכירים, אלא עובדים אצלו בקבלנות.

שכירות – זה אדם שעובד לפי שעות, ובסוף יום העבודה או בסוף השבוע והחודש – צריך לקבל את המשכורת בזמן;

קבלנות – זה אדם שעובד לפי פרויקט. הוא לא אמור לקבל משכורת בסוף יום או בסוף חודש, אלא רק אחרי שישלים את הפרויקט שבאחריותו. לדוגמה:

כאשר אתה מכניס רכב למוסך – אינך משלם לפי שעות, אלא רק כאשר תקבל את הרכב מתוקן;
כאשר אתה מזמין נגר לעשות לך מטבח – אינך משלם לפי שעות, אלא רק כאשר יתקין לך את המטבח בצורה מושלמת;
כאשר אתה מזמין קבלן לבנות לך דירה – אינך משלם לו משכורת חודשית, אלא רק תשלום על סיום שלבים בבנייה.

רעיון מרכזי: הפרויקט – דירה בתחתונים (3 דקות)

גם עם ישראל עובד אצל הקב"ה בעבודה קבלנית לפי פרויקט, ולא בשכירות לפי שעות. ה' הטיל עלינו פרויקט אדיר מימדים. לפרויקט הזה קוראים "דירה בתחתונים". הקב"ה רצה שאנחנו נקדש את העולם הזה באופן הדרגתי, וכך נאפשר להקב"ה לשכון בתוך העולם הגשמי שלנו.

דור האבות – הביא את האמונה בה' לעולם;
דור המדבר – התחיל לקיים את מצוות התורה;
דורות הנביאים והמלכים – גילו את הנבואה ובנו את בתי המקדש;
דורות התנאים והאמוראים – הביאו לעולם את המשנה והתלמוד;
דורות הגאונים והראשונים – הביאו לעולם את השולחן ערוך ואת ההלכה הפסוקה;
דורות האחרונים – גילו את תורת הקבלה והחסידות;
הדור שלנו – מגלה את הקב"ה באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים. הפרויקט הזה יסתיים בגאולה השלימה. אז הקב"ה ישכון בתוך העולם הזה, כמו שנאמר "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

ההלכה אומרת כי בעבודה קבלנית אין צורך לשלם בתאריך קבוע אלא כאשר הפרויקט יושלם. כיון שאנחנו עובדים אצל הקב"ה בקבלנות, לפי פרויקט, לכן את המשכורת האחרונה על קיום המצוות נקבל רק בסיום הפרויקט, באחרית הימים.

סיום: אפשר להקדים את המשכורת (חצי דקה)

מורי ורבותי! אם אנחנו רוצים לקבל את המשכורת מוקדם יותר – אין בעיה, אפשר פשוט לסיים את הפרויקט מוקדם יותר. להוסיף ולעשות עוד מעשה טוב ועוד מעשה טוב, להשפיע על אחרים שיעשו מעשים טובים – וכך נביא לסיום מהיר של הפרויקט בגאולה האמיתית והשלמה, במהרה בימינו אמן!

השיב בעל המפעל: "בשבוע שעבר שילמתי לך בטעות מאתיים שקל מיותרים ולא אמרת מילה".

"נכון", אמר שלמה, "באמת לא אכפת לי אם יש טעות פעם ביובל, אבל כשזה הופך לשיטה, אני חייב להתלונן לפניך...". [^2]: '''סיפור – לא לעכב את שכר העובד:''' כאשר הרה"ק רבי אהרן מבעלזא אושפז בבית רפואה, ארע ובלילה אחד נתקע מנעול הדלת בחדר בו שכב והביאו עובד במיוחד לתקנו. כאשר העובד סיים את עבודתו ויצא, שמעו את רבי אהרן אומר: לא שילמו לעובד, ויש איסור של 'לא תלין פעולת שכיר". השיבו שהעובד מקבל שכר חדשי עבור העבודות בבית הרפואה, ואין לו דין של שכיר.

"אף על פי כן – השיב רבי אהרן – נושב מן הענין ריח של 'לא תלין'"...

לא נרגע הצדיק, עד שהביאו אליו את העובד ושילם לו עבור עבודתו.

'''בדיחה - על יחסי עובד-מעביד:''' שלמה היה מקבל אחת לשבוע את משכורתו מן המפעל שבו עבד. יום אחד פנה אל בעל המפעל ואמר לו: "בדקתי את המשכורת שלי השבוע, והיו חסרים מאתיים שקל". ↩

> מבוסס על לקוטי שיחות כט/138 | זמן משוער: **9 דקות**

## פתיחה[^1]: לא לעכב משכורות (1 דקה)
אחד הדברים הבעייתיים והכואבים ביותר בקשר שבין עובד ומעביד זה עיכוב המשכורת. העובד השקיע מרץ, זיעה ואנרגיה ("מצאת החמה ועד צאת הנשמה"), וכאשר מגיע הזמן לקבל את המשכורת – המעביד מתחמק וגורר את הזמן. לצערנו התופעה הזו מאוד מצויה, וכל אחד מאיתנו מכיר מקרוב או מרחוק את התופעה.

השאלה היא, האם יתכן שהקב"ה מעכב את המשכורת שלנו?

## הקדמה: גם ה' מקיים את המצוות (1 דקה)
הרי ידוע שהקב"ה מקיים בעצמו את מצוות התורה. בניגוד לאלו שיודעים לומר לאחרים מה לעשות אך בעצמם אינם עושים, הקב"ה מראה דוגמה אישית ומקיים בעצמו את המצוות שהוא אומר לנו לעשות (כמו שאנו אומרים בברכה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" – הוא ציווה אותנו במצוות שהוא מקיים, "מצוותיו").

## שאלה: האם ה' מעכב משכורות? (2 דקות)
לפי זה, הקב"ה אמור לקיים את מצוות "ביומו תתן שכרו", ולהעניק לנו שכר על קיום כל מצוה מיד באותו יום שבו אנו מקיימים את המצווה. לדוגמה:
* בכל יום שאתה נותן צדקה – באותו יום אתה זוכה בלוטו;
* בכל יום שאתה אוכל כשר – באותו יום אתה מתרפא מכל המחלות;
* בכל פעם שאתה שומר שבת – באותו שבוע אתה רואה הצלחה אדירה בעסק.
הבעיה היא, שזה לא בדיוק עובד כך. אומנם יש מקרים שאנשים מקבלים את השכר מיד אחרי שעשו מצוה, אבל בדרך כלל לוקח הרבה זמן עד שמקבלים את השכר.

נשאלת השאלה: איך יתכן שה' מעכב את המשכורות של בני ישראל?

## הקדמה: בין שכיר לקבלן (דקה וחצי)
התשובה היא, שאנחנו לא עובדים אצל הקב"ה בתור שכירים, אלא עובדים אצלו בקבלנות.

**שכירות** – זה אדם שעובד לפי שעות, ובסוף יום העבודה או בסוף השבוע והחודש – צריך לקבל את המשכורת בזמן;

**קבלנות** – זה אדם שעובד לפי פרויקט. הוא לא אמור לקבל משכורת בסוף יום או בסוף חודש, אלא רק אחרי שישלים את הפרויקט שבאחריותו. לדוגמה:
* כאשר אתה מכניס רכב למוסך – אינך משלם לפי שעות, אלא רק כאשר תקבל את הרכב מתוקן;
* כאשר אתה מזמין נגר לעשות לך מטבח – אינך משלם לפי שעות, אלא רק כאשר יתקין לך את המטבח בצורה מושלמת;
* כאשר אתה מזמין קבלן לבנות לך דירה – אינך משלם לו משכורת חודשית, אלא רק תשלום על סיום שלבים בבנייה.

## רעיון מרכזי: הפרויקט – דירה בתחתונים (3 דקות)
גם עם ישראל עובד אצל הקב"ה בעבודה קבלנית לפי פרויקט, ולא בשכירות לפי שעות. ה' הטיל עלינו פרויקט אדיר מימדים. לפרויקט הזה קוראים "דירה בתחתונים". הקב"ה רצה שאנחנו נקדש את העולם הזה באופן הדרגתי, וכך נאפשר להקב"ה לשכון בתוך העולם הגשמי שלנו.

זה לא פרויקט שאדם אחד מסוגל להשלים אותו, וגם לא דור שלם, אלא פרויקט שכל עם ישראל בכל הדורות מגויס כדי להשלים אותו. כל דור בונה נדבך, כל דור עושה צעד נוסף כדי להשכין את הקב"ה בתוך העולם שלנו. ניקח כמה דוגמאות מההיסטוריה של עם ישראל:
* דור האבות – הביא את האמונה בה' לעולם;
* דור המדבר – התחיל לקיים את מצוות התורה;
* דורות הנביאים והמלכים – גילו את הנבואה ובנו את בתי המקדש;
* דורות התנאים והאמוראים – הביאו לעולם את המשנה והתלמוד;
* דורות הגאונים והראשונים – הביאו לעולם את השולחן ערוך ואת ההלכה הפסוקה;
* דורות האחרונים – גילו את תורת הקבלה והחסידות;
* הדור שלנו – מגלה את הקב"ה באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים.
הפרויקט הזה יסתיים בגאולה השלימה. אז הקב"ה ישכון בתוך העולם הזה, כמו שנאמר "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

## סיום: אפשר להקדים את המשכורת (חצי דקה)
מורי ורבותי! אם אנחנו רוצים לקבל את המשכורת מוקדם יותר – אין בעיה, אפשר פשוט לסיים את הפרויקט מוקדם יותר. להוסיף ולעשות עוד מעשה טוב ועוד מעשה טוב, להשפיע על אחרים שיעשו מעשים טובים – וכך נביא לסיום מהיר של הפרויקט בגאולה האמיתית והשלמה, במהרה בימינו אמן!

[^1]: '''בדיחה - על יחסי עובד-מעביד:''' שלמה היה מקבל אחת לשבוע את משכורתו מן המפעל שבו עבד. יום אחד פנה אל בעל המפעל ואמר לו: "בדקתי את המשכורת שלי השבוע, והיו חסרים מאתיים שקל".

השיב בעל המפעל: "בשבוע שעבר שילמתי לך בטעות מאתיים שקל מיותרים ולא אמרת מילה".

"נכון", אמר שלמה, "באמת לא אכפת לי אם יש טעות פעם ביובל, אבל כשזה הופך לשיטה, אני חייב להתלונן לפניך...".
[^2]: '''סיפור – לא לעכב את שכר העובד:''' כאשר הרה"ק רבי אהרן מבעלזא אושפז בבית רפואה, ארע ובלילה אחד נתקע מנעול הדלת בחדר בו שכב והביאו עובד במיוחד לתקנו. כאשר העובד סיים את עבודתו ויצא, שמעו את רבי אהרן אומר: לא שילמו לעובד, ויש איסור של 'לא תלין פעולת שכיר". השיבו שהעובד מקבל שכר חדשי עבור העבודות בבית הרפואה, ואין לו דין של שכיר.