שמעון ולוי אחים, ונדונים הם בערכאות על ירושת אביהם.
ערב יום-הדין, אמר שמעון לפרקליטו: שמא אשלח דוֹרוֹן לדיין? החזיר לו הפרקליט: חלילה לך מעשות כך! נקי-כפיים הוא, ואם דורון תשלח לו יכעס ויצדד בזכות בעל-דינך.
למחר עמדו האחים לדין וזכה שמעון. כשיצאו הוא ופרקליטו מבית-הדין אמר לו הפרקליט: יפה עשית, שנשמעת לי. אילו שלחת לו דורון, לא היית אתה זוכה בדין.
צחק שמעון והחזיר: יפה עשיתי, שלא נשמעתי לך. שלחתי לו דורון – משמו של לוי...