מעשה באחד מתלמידי אדמו"ר הזקן (רבי אהרון מסטראשעלער), שהיה עובד את ה' עם דגש על התגלות רגשות עזים של התפעלות והתלהבות. דרך זו עשתה רושם גדול על כל הסובבים, אולם הייתה בכך חריגה מסוימת משיטת אדמו"ר הזקן. פעם אמר דברי חסידות, ותוך כדי הדברים נכנס להתרגשות גדולה, עד שמרוב התלהבות עלה על השולחן והמשיך בדברים. בשלב מסוים, ההתרגשות דעכה, אך הוא לא הרגיש בנוח לרדת מהשולחן ולהראות שהרגש כבר דעך, ולכן המשיך לעמוד על השולחן. אמר לו אחד מחסידי אדמו"ר הזקן: רד מהשולחן! כלומר: עם כל הכבוד לרגש, יש בו עליות וירידות, ואי אפשר להתבסס רק עליו. מצד שני יש עוצמה מיוחדת דווקא לרגש.