ההסתייגות מהתפעלות רגשית טבעית והדגש על ההתבוננות השכלית באה לידי ביטוי בסיפור המדהים הבא: זמן קצר לפני הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב, כאשר היה במיטת חוליו, הזדקף ואמר לבנו יחידו אדמו"ר הריי"ץ "אני הולך השמיימה, ואת הכתבים משאיר לכם". באופן טבעי, משפט שכזה אמור לגרום לאדם לזעזוע עמוק. ואכן, אדמו"ר הריי"ץ נבהל מאוד ממילים כה ברורות, המדברות על ההסתלקות הממשמשת ובאה. ראה זאת אביו הרבי הרש"ב ואמר: "התפעלות התפעלות? מוחין מוחין!".