לסיפור המקורי, ראה כאן. אפשר גם לצפות גם בוידאו שבה מספר יהודה אבנר את הסיפור בעצמו.
יהודה אבנר היה דיפלומט ישראלי שעבד בשירות משרד החוץ בניו יורק. במסגרת עבודתו, ליווה את ראש הממשלה המנוח מר מנחם בגין כאשר נפגש עם הרבי מליובאוויטש. בהזדמנות אחרת, זכה להיפגש עם הרבי פנים-בפנים, בארבע עיניים, במסגרת מה שנקרא "יחידות".
באמצע הפגישה, החליט יהודה לשאול את הרבי שאלה ישירה: "כבוד הרב, מה התפקיד שלך?".
הרבי לא נבהל מהשאלה. "יהודי הוא כמו נר", אמר, "אלא שלפעמים הנר כבוי. תפקידי להדליק את הנר שיש בכל יהודי ויהודי".
יהודה המשיך להקשות והפעם ביחס לעצמו: והאם הצלחת להדליק את הנר שלי?
הרבי לא רק ענה לשאלה, אלא זרק את הכדור אליו. נתן לו אתגר, שהוא בעצם אתגר לכל אחד מאיתנו. וכך אמר: "נתתי לך את הגפרור"...
גרסה נוספת
נתתי לך את הגפרור
שיחת השבוע
הדיפלומט הישראלי יהודה אבנר, שעבד בשירותם של ארבעה ראשי-ממשלה, היה מבקר תכופות אצל הרבי מליובאוויטש ונכנס לפגישות אישיות בחדרו.
פעם אחת העז ושאל מה תפקידו של רבי.
השיב הרבי: "תאר לעצמך שאתה מביט בנר. הנר עשוי מחומר דליק, כמו שעווה, ויש בו גם פתילה, אך זה עדיין אינו הופך אותו לנר. כדי שזה יהיה נר צריך להדליקו, ואז יאיר וימלא את ייעודו. גם יהודי הוא בבחינת נר, ותפקידו של רבי להדליק את הנר".
קודם צאתו שאל מר אבנר את הרבי: "האם הרבי הצליח להדליק את הנר שלי?".
חייך הרבי והשיב: "נתתי לך את הגפרור. עכשיו הכול תלוי בך".
גרסה נוספת
"אני נתתי לך את הגפרור"
ישראל היה יהודי בשם יהודה אבנר שהיה דיפלומט ישראלי, ושירת חמש ראשי ממשלה בישראל. מתוקף תפקידו הוא ביקר הרבה אצל הרבי והיה מעביר מסרים בין הרבי לבגין ושאר ראשי הממשלה שאחריו. לקראת סופה של אחת ה'יחידויות' שלו עם הרבי, התגלגלה השיחה והוא העיז ושאל את הרבי מה תפקידו של הרבי עצמו.
הרבי הצביע על נר שעמד על השולחן ושאל אותו, כשאתה מביט על הנר – מה הנך רואה? נדמה לך שאתה רואה נר, אבל אינך רואה אלא חתיכת שעוה עם חוט פתילה באמצע. כשאתה מצרף להבה של אש לפתילה – הרי שאז הוא הופך לנר. כלומר, רק אז ממלא הנר את תפקידו ואת ייעודו.
הרבי המשיך ואמר: כל יהודי הוא חיבור של גוף ונשמה. הגוף זהו השעווה והנשמה היא הפתילה; כשמקריבים את האש של התורה ליהודי, אז הוא הופך לנר שיכול להאיר את העולם. והרבי סיים את דבריו: התפקיד שלי הוא להביא את האש של התורה אל היהודי, להדליק את הנשמה היהודית עם התורה, ואז הוא ימלא את תפקידו בעולם.
כאשר הוא כבר עמד ליד היציאה מהחדר, הוא שאל את הרבי: האם הרבי הדליק את הנר שלי? והרבי השיב: "אני נתתי לך את הגפרור, רק אתה בעצמך יכול להדליק את הנר שלך!".
קשרים:
- ראש השנה - בראש השנה אנו באים לבית הכנסת כדי לקבל את הגפרור. ויתרה מזו: כדי לקבל את האומץ לשוב ולהדליק את הנשמה עם האש היהודית, שנוכל לקיים תורה ומצוות עם התלהבות ואש חסידית. ואז כאשר אנחנו כבר "דולקים ומאירים", ביכולתנו לצאת ולהדליק נרות נוספים ולהביא אותם לבית הכנסת ליום הכיפורים.