תלמיד חכם גדול נסע מארץ הקודש אל אדמו"ר הזקן ודבק בתורת החסידות. בדרכו נקע את רגלו, וזכה לכינוי "אליעזר הצולע". שאלו אותו: מה שינתה לך תורת החסידות, והרי היית תלמיד חכם לפני כן? השיב להם: התשובה נשארה אותה תשובה, רק השאלה השתנתה. הסביר: לפני שלמדתי חסידות, הרגשתי חשיבות עצמית גדולה וחשבתי שאני בדרגה רוחנית גבוהה מאוד. שאלתי תמיד את עצמי: איך הקב"ה יכול לברוא גן עדן כל כך גדול שיספיק עבור אדם בדרגה כה גבוהה כמוני? עכשיו, אחרי שלמדתי חסידות והבנתי שהבסיס הוא ביטול גמור, השאלה השתנתה: איך הקב"ה יכול לסבול אדם כה נחות כמוני?