שמעתם פעם על "דתי גנב"? הפעם תשמעו על משהו מוזר יותר – "גנב קדוש". בעיירה שפולי, חי יוסלה הגנב. הוא היה גנב נמרץ, וכל בית בעיירה זכה ל"ביקור בית" בשעות הלילה המאוחרות... יום אחד החליטו הגנבים לפרוץ לכנסייה הגדולה שבעיר, שם בודאי יש הרבה זהב ויהלומים. בשעת לילה מאוחרת, הגיעו הגנבים סמוך לחומת הכנסייה. הם זיהו חלון קטן, דרכו אפשר להשתחל פנימה. לתפקיד נבחר יוסלה, שהיה צנום וגמיש. החברים אמרו שיישארו למטה כדי להודיע לו אם השומרים מתקרבים ולעזור לו. יוסלה טיפס והשתחל פנימה, והחל לאסוף את האוצרות. אלא שאז שמעו השומרים רחש בלתי מזוהה ונכנסו פנימה. החברים ברחו מיד, והשאירו את יוסלה טרף לשומרים. יוסלה נלקח למעצר. מדובר היה בפשע חמור, שהכנסייה לא יכלה לעבור עליו לסדר היום. חבר השופטים גזר על יוסלה לא פחות מאשר גזר דין מוות בשריפה. ואז קרה הדבר: הכומר המקומי, פנה אל יוסלה והציע לו להתנצר ובכך להציל את חייו. יוסלה, שגנב כל כך הרבה, ולא היה מוגדר כשומר מצוות, לכאורה אמור היה לקפוץ על ההצעה בשמחה. בסך הכול להתנצר, וחייו ניתנים במתנה. אולם יוסלה ענה בתקיפות: אני יוסלה הגנב, עשיתי עבירות רבות, אך אני יהודי ולעולם לא אבגוד בה' ולא אתנצר. אני מעדיף למות! הכומר היה בהלם. הוא נתן ליוסלה ארכה של כמה ימים, אך גם כאשר הציע לו את ההצעה לפני הוצאתו להורג – זכה לאותה תשובה. יוסלה נהרג וקברו נמצא סמוך לקבר הסבא משפולי. כולם קראו לו "יוסלה גנב קדוש" (סיפורים חסידים מועדים, זווין, עמוד 40).