אדמו"ר הריי"ץ מספר בזכרונותיו, כי פעם נסע ברכבת בגרמניה, וראה מולו אדם שנראה כמו גוי עשיר ומלומד, לבוש ומגולח בקפידה, היושב ואוכל נבלות וטרפות. והנה, האיש ניגש אל אדמו"ר הריי"ץ ושאל האם הוא צאצא של אדמו"ר מהר"ש. אדמו"ר הריי"ץ אישר שהוא אכן נכדו, והאיש התרגש והחל לבכות. הוא הפסיק מיד את הארוחה והלך לו. למחרת ניגש האיש אל אדמו"ר הריי"ץ ואמר כי לא הצליח להירדם כל הלילה. הוא פרץ בבכי עז, היה נרגש וביקש להניח תפילין. תפילתו ארכה שעה ארוכה. מסתבר, כי מדובר בבן למשפחה חסידית. בתור נער, התרועע עם נערים גויים והתרחק מהיהדות. עם זאת, פגש כמה פעמים את אדמו"ר מהר"ש, והדבר השאיר עליו רושם. כשבגר, הקים יחד עם צעירים נוספים חברה בשם 'קדימה' למען השכבות החלשות. הם רצו לעזור גם ליהודים, ובמסגרת זו הוא נשלח להיפגש עם הרבי מהר"ש. הרבי שוחח איתו על מצב היהודים, ואז פנה לדבר שעה ארוכה על מצבו הרוחני, והסביר כי ההתדרדרות הרוחנית נובעת מהשיקוע בתאוות. ואז אמר: "זכור אל תשכח... כתוב "זרוק חוטרא לאווירא על עיקריה קאים", ופירושו – זרוק מקל באוויר והוא תמיד יחזור לעיקרו... "כמה שאדם סובב סביב, חמישים שנה, חמישים וחמש שנה, צריך לשים קץ לתאוות ורתיחת הדמים. זכור מי אתה, ולעולם אל תשכח מאין באת והיכן גדלת!". חלפו השנים. הצעיר התחתן והתרחק לחלוטין מכל שמץ של יהדות. הוא נהג לבלות כל יום הולדת עם רעיו הגויים במסעדות יוקרתיות בעולם. כעת הוא נוסע לפאריז, לרגל יום הולדתו החמישים וחמש. מסיים האיש: והנה, אני רואה אותך, הדומה לסבך אדמו"ר מהר"ש. אני נזכר בדבריו "זרוק חוטרא לאווירא על עיקריה קאים", ובשנה זו מלאו לי בדיוק חמישים וחמש שנה! האיש סיים את סיפורו ובכה בכי רב. סופו של הסיפור, שהוא עזב לגמרי את אורח חייו הקודם, היגר לאמסטרדם והפך ליהודי כשר (ע"פ התמים, חוברות ג-ד).