תביא אליך שונא

^{דוגמה לכך שהאדם לפעמים נאלץ להיות בקשר עם השונא שלו:}

לפני חורבן הבית השני, יצא רבי יוחנן מחומת ירושלים והגיע להיפגש עם שר הצבא הרומאי אספסיינוס. אמר לו רבי יוחנן "שלום עליך המלך", ולפליאת השר, אמר רבי יוחנן ברוח הקודש כי בודאי שהוא יהפוך למלך. עוד הם מדברים, והנה הגיעה איגרת מרומא שהקיסר מת והוחלט למנות את אספסיינוס לקיסר. אספסיינוס היה באמצע להכניס את רגלו למגפיים הצבאיות. רגל אחת כבר הכניס, ואת הרגל השניה לא הצליח. הסביר לו רבי יוחנן, כי הבשורה הטובה דישנה את הרגל, כלשון הפסוק "שמועה טובה תדשן עצם". הפיתרון הוא, להעביר מולו אדם שהוא שונא שלו, וזה יצמק את הרגל ויחזיר אותה לגודלה המקורי, "ורוח נכאה תיבש גרם". מצאו שונא של השר, והוא עבר והרגל התכווצה. רואים אנו בסיפור, כי אספסיינוס נאלץ להביא בפניו אדם שהוא שונא, וגם באותה שעה נשאר שונא. הוא הרגיש רע מראיית פני השונא, ודווקא לכן רגלו התכווצה. למרות השנאה, הוא כן רצה שהאדם יעבור, לא בשביל לראות אותו, אלא בשביל מטרה אחרת – לצמק את גודל הרגל.

(גיטין נו, א)