מספרים על אחד מתלמידיו הבכירים ביותר של המגיד ממעזריטש, שכונה בשם "הוואלפער". הוא היה גאון גדול, וכולם הועידו לו גדולות ונצורות. חשבו שייצא אדמו"ר ומנהיג. פעם ישב אדמו"ר הזקן עם חברו הוואלפער בעליית גג ולמדו ביחד. נכנס עשן לעליית הגג, ולא היה נעים לשהות בה. אמר הוואלפער לאדמו"ר הזקן: בתור תלמידי המגיד, מגיעים לנו תנאים טובים יותר... אמר על כך אדמו"ר הזקן: תולעת אוכלת בו. כלומר: אם במחיצת צדיק כה גדול כמו המגיד ממעזריטש, האיש עדיין "מרגיש מעצמו" וחושב על התועלת האישית שלו – זוהי תולעת שמכרסמת בו, ואי אפשר לדעת לאן הדברים יגיעו... סופו של הוואלפער היה, שהוא התדרדר מבחינה רוחנית, עד שכונה "הנופל"...
הסבר: מהי אותה "תולעת"?
תולעת אותיות תועלת. התולעת היא הישות העצמית, האגו. כאשר אדם שם את עצמו במרכז, וחושב אך ורק על התועלת שלו – גם אם התנהגותו עדיין כראוי, התולעת אוכלת בו. אי אפשר לדעת לאן הדברים יגיעו.