היה בארץ סופר יהודי מפורסם בשם נתן ילין מור (ויש רחובות בארץ שנקראו על שמו), שכתב מאמרים אנטי דתיים מלאים באפיקורסות. פעם התארח בראש השנה בבית ידידו הרב גרשון יעקובסון מברוקלין. במוצאי ראש השנה הציע הרב גרשון לנתן ילין מור שילך איתו לקבל כוס יין לברכה ("כוס של ברכה") מידיו של הרבי מליובאוויטש. כאשר הציגו אותו בפני הרבי, הפתיע הרבי ואמר: אני קורא את המאמרים שלך! שאל נתן בפליאה: והאם אתה מסכים להם? השיב הרבי: אם הייתי קורא רק את מה שאני מסכים, לא היה נשאר לי הרבה חומר קריאה... נתן ילין מור קיבל יין מהרבי ועמד ללכת, אלא שאז הרבי קרא לו בחזרה ושאל: "מה בנוגע ליראת שמים?" השיב נתן: כמו בסיפור עם רבי לוי יצחק מברדיצ'וב! אמר הרבי: הסיפור הזה טוב ללמד זכות על אדם אחר, אבל לא בתור תירוץ כלפי האדם עצמו. והמשיך הרבי: כיון שיש לך כישרון כתיבה, עליך לכתוב ולא להשאיר את העמוד ריק. אחר כך הסביר נתן לידידו גרשון, כי התכוון לסיפור על יהודי שעישן ביום כיפור ואמר את האמת, וכך גם הוא אומנם אינו מקיים תורה ומצוות אבל לפחות מודה באמת... חלפו כמה חודשים, ונתן ילין מור חלה ואושפז בבית הרפואה. הרב גרשון הגיע לבקר אותו, ואז מסר לו נתן מעטפה סגורה ואמר: אני מרגיש שאלו הם ימיי האחרונים. בתוך המעטפה נמצא מאמר שכתבתי. בקשתי שתפתח את המעטפה אחרי המוות, ואז תפרסם אותה בעיתון. נתן ילין מור נפטר בשנת תש"מ (19/2/1980), ואחרי המוות התפרסם בעיתון המאמר שלו. במאמר הוא מספר לקוראים את מה שקרה לו בראש השנה אצל הרבי ובכך מעורר אותם לתורה ומצוות. בין הדברים הוא כותב: מן הסתם אתם שואלים מדוע אני כותב את הדברים הללו? מפני שברגעים אלו אני אמור לעמוד בפני בית דין של מעלה, וההתעוררות של הקוראים לענייני קדושה בודאי תעמוד כעת לזכותי.