רבי אברהם גלנטי נסע מירושלים לחוצה לארץ באוניה, ומטרתו אחת – להביא כסף לעניי ירושלים. האוניה הפליגה לטורקיה, ובהתקרבה ליבשה, ירד ממנה רבי אברהם. והנה הרחובות ריקים מאדם, וחיילים רצים בפחד. הם רואים את רבי אברהם הולך לאיטו ברחוב וצועקים עליו: שני אריות רעבים ברחו מהכלוב והם ברחובות, ברח מיד למקום מסתור. עוד הם מדברים, והנה אחד האריות נצפה בקצה הרחוב. נמלטו החיילים כל עוד נפשם בם, אך רבי אברהם עמד שליו במקומו. ואז התרחש הפלא: האריה התקרב, והכניע את עצמו בפני הצדיק. רבי אברהם אחז באריה באוזנו והלך ברחוב, עד שנראה גם האריה השני. גם אותו אחז באוזן, והלך עם שניהם לגן החיות, שם הכניס אותם בחזרה לכלוב. הסולטן שצפה בנעשה, היה בהלם ובהתרגשות. הוא שאל את הצדיק כיצד עשה זאת? והצדיק הסביר שה' אמר כי החיות אמורות לפחד מהאדם, ובתנאי שרואים עליו את "צלם האלוקים". לכן האריות פחדו ממנו. הסולטן התפעל מהיהודי ונתן לו במתנה אוצרות זהב וכסף. כך, חזר רבי אברהם לירושלים ושליחותו התמלאה על הצד הטוב ביותר