סיפר הרב דוד לאפיין מדרום אפריקה בתוכנית הוידאו 'מפגשים עם הרבי' של jem: לפני עשרות שנים, הפכתי לרב קהילה ביוהנסבורג והצלחתי במסירת הרצאות וקירוב אנשים רבים ליהדות. במקביל, הייתי גם איש עסקים מצליח. התלבטתי האם להמשיך בעבודת הרבנות בצורה אינטנסיבית, או שאי אפשר לעבוד בשני הדברים ביחד בשל לחץ העבודה. הגעתי לביקור אצל הרבי, ושאלתי האם לוותר על משהו מהעבודה שלי. הרבי השיב שלא, והסביר שהטעות שלי נובעת מפני שאני מעריך את יכולת ההשפעה שלי כמו השפעה של חומר כימי אחד על חומר כימי אחר. אבל האמת היא, שההשפעה היא כמו זו שנעשית בעת פיצוץ גרעיני. ביקוע האטום משחרר כמות עצומה של אנרגיה, וגורם לתגובת שרשרת כך שגם האטומים האחרים משחררים את האנרגיה הזו. כך הוא עניין הקירוב. בכל יהודי יש אנרגיה גרעינית. לא צריך בהכרח מפגשים רבים בשביל להשפיע עליו. לפעמים די במפגש אחד, אבל כזה שיוצר ביקוע אטומי ומעורר את נקודת היהדות של הזולת. זה מספיק לשנות את חייו מן הקצה אל הקצה. יותר מכך, הדבר גורם לתגובת שרשרת, שכן גם הוא יתחיל להשפיע ולבקע את האטום בליבם של ידידיו ומכריו, וכן הלאה. מה כוונת הרבי בדימוי קירוב יהודים ל"אנרגיה גרעינית"? הרעיון הוא מה שלמדנו כאן. בכל יהודי יש נקודה יהודית, שיש בה עוצמה אדירה ואינסופית. אלא שהאנרגיה הזו מוסתרת, ולא תמיד היהודי מודע לה. כאשר אתה פוגש יהודי שכזה ואומר לו "איי גו'איש, יו ג'ואיש; איי תפילין, יו תפילין" – אתה גורם לפיצוץ גרעיני. אתה נוגע לו בנקודה היהודית, וזה נותן לו כוח להניח תפילין ולקיים אינספור מצוות, ואף להשפיע הלאה ב"תגובת שרשרת" על יהודים נוספים. אינך צריך הרבה זמן בשביל זה, אלא מספיקה נגיעה אחת פנימית ואמיתית בליבו, והאנרגיה הגרעינית משתחררת החוצה ופועלת את פעולתה באופן חיובי "לצורכי שלום".