פעם נפגש אדמו"ר מהר"ש עם אחד מגדולי חסידי פולין. הלה שאל את הרבי מדוע חסידי חב"ד מאריכים בתפילה? האם לא עדיף להתפלל במהירות וכך להתפטר מהמחשבות הזרות, כמנהג חסידי פולין? השואל הביא על כך משל מאדם שנוסע בדרך, והנה עומדים גויים ומיידים אבנים. האם לא עדיף לזרז את מרוצת הסוסים כדי להתפטר מהאבנים?! השיב הרבי מהר"ש: כל זה נכון רק אם הגויים עומדים מחוץ לעגלה ומיידים לעברה אבנים. אבל אם הגויים הצליחו כבר לקפוץ לתוך העגלה, מה יועיל אז לזרז את הסוסים? – ברור שבמקרה כזה, העצה היא לעצור את העגלה, להדוף את הגויים מתוך העגלה, ואחר כך אפשר להמשיך הלאה בנסיעה רגועה (סיפורים חסידיים א', עמוד 146).