פעם פרצה שריפה בביתו של החסיד ר' שמואל מונקס, וכילתה אותו לחלוטין. חברים ששמעו על האסון, היו בטוחים כי בעל הבית בדיכאון, ובאו לנחם אותו. הם מתקרבים למקום, ושומעים משהו מוזר... שירה חסידית נשמעת באזור... הם מתקרבים יותר, ולתדהמתם הם רואים את החסיד, בעל הבית, רוקד ליד הבית ושר את המילים "שלא עשני גוי". "אהה", חשבו האנשים, "מן הסתם הוא לקח את זה קשה. אוי ואבוי". שאלו אותו: מדוע אתה רוקד? ור' שמואל השיב: פשוט מאוד. כשראיתי את הבית השרוף, חשבתי לעצמי שאם הייתי גוי, גם האלוקים שלי היה נשרף בבית, שכן הגוי מחזיק בביתו פסילים. ברוך ה' שלא עשני גוי, ולכן האלוקים שלי אינו עשוי מעץ ואבן, והוא לא נשרף יחד עם הבית...