על הרב יחזקאל פייגין מסופר שבכל חייו בכה שלוש פעמים בלבד. אחת הפעמים הייתה כאשר הרבי הריי"צ גייס אותו לפעילות המחתרתית למען היהודים ברוסיה, והדבר בא על חשבון זמני הלימוד והתפילה שלו. הוא רצה לעזוב את העיסוקים הללו ולחזור ללימודים, נכנס ליחידות אצל הרבי הריי"ץ והתחיל לבכות על כך שאין לו זמן ללמוד ולהתפלל באריכות. בתגובה, פרץ גם הרבי בבכי, ושניהם בכו משך זמן. לפתע אמר הרבי: מה יהיה עם עיר פלונית, שזקוקה למקווה; מה יהיה עם קהילה אלמונית, שזקוקה לתלמוד תורה; מי יעזור ליהודים אלו ואלו, שצריכים שוחט וחזן, וכן הלאה